מלחמת חברות ביטוח עקב תאונה "במשפחה"

נגרר של משאית פגע והרס לחלוטין מכונית פרטית. אלא שנהג המשאית ובעל המכונית הם אחים. כשחברות הביטוח ניסו להתחשבן, הן נגררו לבית המשפט

עו"ד אפי נוה פורסם: 21.06.16, 21:52

בית המשפט המחוזי מרכז דחה לאחרונה תביעה של חברת הביטוח "שירביט", שפיצתה לקוח שלה על הרס מכוניתו, ודרשה לקבל החזר כספי מחברות הביטוח של כלי הרכב הפוגעים. הסיבה לדחייה: קרבה משפחתית ותעסוקתית בין המעורבים.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

במרס 2015 ביקש נהג משאית לפרוק סחורה ותוך כדי כך התהפך הנגרר שהיה מחובר אליה ופגע במכונית חונה. המכונית, שהייתה מבוטחת ב"שירביט", הוגדרה "טוטאל לוס". המשאית בוטחה בחברת "קש חתמים" והנגרר בוטח על ידי "הראל". האירוע הוגדר כ"כתאונה במשפחה": נהג המשאית הוא אחיו של בעלי המכונית והועסק אצלו. בנוסף, פוליסות הביטוח של המכונית, המשאית והנגרר היו כולן על שם אשתו של בעל המכונית ‒ גיסתו של הנהג הפוגע.

 

שירביט, ששילמה לבעל המכונית את מחירה המלא, הגישה תביעה כנגד חברות הביטוח "קש" ו"הראל" ודרשה מהן שיפוי (החזר) על הסכום. הנתבעות טענו ש"שירביט" לא זכאית לשיפוי מכיוון שהמעורבים בתאונה הם קרובי משפחה. לדבריהן, חוק חוזה ביטוח קבע חריג לזכותה של חברת הביטוח לקבל שיפוי מהמזיק במצבים שבהם יש קרבה משפחתית או עסקית בינו לבין הניזוק.

 

שירביט טענה מנגד כי כוונת המחוקק בסעיף הייתה למנוע אפשרות מחברת הביטוח לתבוע אדם שהוא קרוב משפחה של המבוטח, אולם במקרה זה, הנתבעות הן חברות ביטוח ולכן החריג לא חל.

 

טענותיה של שירביט נדחו בבית משפט השלום ולכן היא הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שם היא הדגישה: "אין זה צודק להעמיס את תוצאות המקרה הביטוחי על פוליסה אחת, כאשר המבוטחים עצמם דאגו לפוליסה נפרדת הן לרכב הניזוק, הן למשאית והן לנגרר".

 

שלא ייפגם התא המשפחתי

השופט יעקב שינמן הבהיר כי חוק חוזה ביטוח מקנה למבטחות אפשרות לקבל שיפוי מצד שלישי שגרם לתאונה, בתנאי שלמבוטח עצמו יש זכות לקבל ממנו פיצוי. הוא הוסיף שזכות השיפוי שבחוק אינה מוחלטת.

 

החוק מחריג במפורש מקרים שבהם יש קרבה משפחתית או יחסי עובד-מעביד בין הצד השלישי המזיק לבין המבוטח, שכן במקרים אלו סביר שהמבוטח לא היה תובע את אותו צד שלישי. השופט הסביר את מטרת החריג שבחוק: "חברת הביטוח אינה רשאית לחזור לבן משפחה שהיה מעורב בתאונה כדי שלא ייפגם הקשר והתא המשפחתי עקב תביעה כזו".

 

במקרה זה, התאונה אינה מכוונת ומתקיימות שתי האלטרנטיבות של החריג ‒ גם קרבה משפחתית וגם יחסי עובד-מעביד. לכן סביר שהמבוטח עצמו לא היה תובע פיצוי בגין התאונה ומכאן שגם למבטחת אין זכות כזו.

 

לדברי השופט שינמן, ברור שלא בכל מקרה תוכל חברת הביטוח לחזור למזיק, שכן אחרת מתייתר הצורך בפוליסת הביטוח המקיף או בפוליסת הצד השלישי, וסביר להניח שחברות הביטוח מביאות בחשבון מצבים מעין אלה כשהן קובעות את גובה הפרמיה. בנסיבות אלה דחה השופט את הערעור.