הסבת ההיטלים היא חלק מתכנית ההתייעלות של חברת מקורות עליה המליצה ועדת הרפורמה בראשות רמי בלינקוב, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר. היטלי ההפקה נגבים על שאיבת מים מבארות ומעיינות, בעיקר ציבוריים ומבארות פרטיות, רובן בשטחים חקלאיים. ספקי המים – לרוב אגודות מקומיות – מוכרים את המים לצרכנים התלויים בהם תמורת 50 אגורות למ"ק לעומת 2.5-2.8 שקל שגובה מקורות במקומות אחרים.
במסגרת הרפורמה, הצעת החוק אמורה להפוך את תפעול אספקת המים במדינה כמשק סגור שתרכז את כל ההכנסות המתקבלות כיום מכל סוגי אספקת המים בקופה ארצית אחת תחת מנהלת ניטראלית. היא תמכור את המים לכל הצרכנים בתעריף אחיד, ללא קשר למקור האספקה. עצם הרעיון כבר מעורר התנגדות בחלק מהמגזר החקלאי, בעיקר במשקים שבצפון הארץ שלא מקבלים את המים שלהם מחברת מקורות.
הוזלת המים לרוב הצרכנים תואמת הבטחות קואליציוניות שניתנו בהרכבת הממשלה הנוכחית. אבל המחלוקת המגזר החקלאי עיכבה בינתיים במספר חודשים את הגשת החוק לאישור הכנסת. אבל הדיה נשמעו היום בישיבה הראשונה של הוועדה המשותפת בראשות יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם (ליכוד). העדפתו על פני יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנ"צ) נועדה לסכל את החשש להעדפת החקלאים מצד יו"ר שהוא איש העבודה.
הצעת החוק מסדירה את הרפורמה בניהול משק המים המנתקים את חישוב התעריפים מהקשר הקיים בין הספקים לצרכנים (כולל תאגידי המים ברשויות המקומיות), ומבססים אותו על עיקרון העלות שהיא מורכבת רק מעלויות בפועל של ההפקה, ההולכה והאספקה, מה שאמור להביא להוזלה המובטחת של התעריף האחיד לעומת הקיימים. נציג אגף התקציבים אודי אדירי סקר את התהליך ותוצאותיו המתכוננות.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן ציין את החלק המזערי של החקלאיים בקרב צרכני המים. לדעתו הוא לא מצדיק את הרפורמה או לפחות מחייב להגיע אליה בפיצול החוק כך שנושא התעריפים יידון בנפרד. היו"ר אמסלם סיכם את הסבב הראשון של שימוע עמדות הציבור (יהיה לפחות סבב נוסף) והודיע שיקים 2 צוותים מקצועיים לגיבוש נוסח מוסכם של הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, שגם יגבש עמדה לגבי פיצול החוק.