שיר ביום

4 לפנות בוקר / ליאל אלכסנדרה אדמון

אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לָךְ מֶלַח בָּעֵינַיִם

 

הָיִיתִי מְלַקֵּק אֶת פָּנַיִךְ כָּל

 

הַלַּיְלָה הַהוּא.

 

 

אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ פּוֹחֶדֶת לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר —

 

הָיִיתִי מַדְלִיק נְשִׁימוֹת סְבִיב מִטָּתֵךְ,

 

מְצַיֵּר לָךְ שֵׁדִים עֲרֻמִּים עַל הַתִּקְרָה

 

שֶׁתֵּדְעִי שֶׁלֹּא אֲנִי

 

הַדָּבָר הַנּוֹרָא

 

 

אִם הָיִית מַבִּיטָה בִּי פַּעַם אַחַת

 

לְמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת

 

הָיִית מְגַלָּה שֶׁאֲנִי

 

רוּחַ רְפָאִים אֲסוּפִית

 

שֶׁתִּתְפַּזֵּר

 

אִם תַּחְלִיטִי לִפְתֹּחַ חַלּוֹן.

 

 

מתוך: לכל התליינים שלום / הוצאת קשב לשירה