חלום ליל קיץ

בחוץ מינוס 10 מעלות, מסביב שלג, הכי רחוק ממה שמחכה לכם עכשיו מעבר לדלת • אני יושב מאחורי ההגה של פורשה 911 המחודשת ומדריך הנהיגה טוען שתכף אהפך לנהג מרוצים מדופלם • אם אצליח, זה בזכותי או בזכותה?

כן, בטח. תא הנוסעים החמים והמשודרג של הפורשה 911 החדשה שבו אני יושב כרגעי נראה מקום הרבה יותר מהזמין מהסביב החיצונית החייזרית. קצת כמו המדבריות שלנו, אבל בגרסה קפואה, עם מינוס 10 מעלות, משטח חלקלק ותדריך שנועד ללמד אותי לנהוג כמו נהג מרוצים פיני מדופלם, כל הבלונדינים הסקנדינבים שהשמות שלהם מסתיימים במאקינן והקיאנן, ובולטים במרוצי הראלי והפורמולה־1 בשיעור שישראלים בולטים בהיי־טק.

 

 

זה קרה לפני כמה חודשים בצפון פינלנד, ועם החמסין הנוכחי, אין זמן טוב מלהיזכר במסע הקצר ללפלנד, לעיירה הקטנה LEVI - אין שורשים יהודיים ככל הנראה - הסמוכה לקילטלה הקצת פחות אלמונית. כאן מפעילה פורשה בכל חורף בית ספר לנהיגה מתקדמת, שפתוח ללקוחות החברה וכל חובב רכב אחר שתמורת 5,000 יורו מגיע ללמוד נהיגת קרח ושלג, ובעיקר - איך לנהוג על הצד.

 

40 מדגמי ה־911 החדשה הובאו לכאן משטוטגארט, לעבודה רצופה על שלושה מסלולים שתיכנן הרמן טילקה הגרמני, אחד ממתכנני מסלולי הגרנד־פרי המוערכים כיום. שלושתם מפשירים בקיץ, אבל בינתיים הם כאן, מעבדה לא שגרתית לתרגול נהיגה בתנאי חוסר אחיזה. במקרה הכי גרוע מחליקים אל השלג שמסביב וג'יפ פורשה קאיין מגיע לגרור אותך מהפדיחה.

 

 

המטרה היא לתרגל "סקנדיביאן פליק", תמרום שמוכר בעיקר מנהיגת מרוצי ראלי, ונועד לאפשר נהיגה מהירה בעיקולים, תוך ניצול אובדן האחיזה לטובת תמרון מהיר. במציאות זה פחות קשה מההסבר המדויק הבא: כניסה לעיקול, הטיית ההגה לכיוון ההפוך ממנו, ולחיצה קלילה על הבלמים כדי שנוכל להיפרד באופן מכוון מאחיזת הכביש שהמהנדסים הגרמנים עמלו כל כך להשיגה. אז אמורה המכונית להחליק בכיוון העיקול כאשר תמרון ההגה עוד שמאלה וימינה תוך לחיצה מדודה על דוושת הגז אמורה לאפשר לה להחליק את דרכה עד ליציאה מהעיקול ולהתיישר בסופו.

 

 

זה דורש נהיגה נגד כל מה שלימדו אותנו, ופורשה איפשרו לנו לתרגל לאורך היום הקריר את התמרון עם שלל דגמי 911, הנעה קדמית או כפולה - כן, גם אותה אפשר להחליק - וצמיגים עם או בלי מסמרים לתגבור האחיזה על המשטח החלקלק.

 

מה שנראה בתהחלה בלתי־אפשרי לנהג ירושלמי שעם כל הכבוד לשלג המקומי לא ממש מזכיר את בן דודו הפיני, מתגלה אחרי כמה תרגולים (הרבה) כתרגיל מהנה למדי. מנועי הטורבו החדשים - זהו, עכשיו כל 911 היא "911 טורבו" - מאיצים במהירות בישורות הקצרות, ודוחקים בגלגלים להחליק ברגע שאני מתעקש ללחוץ על הגז ולהפנות את ההגה בו־זמנית, בניגוד לכל מה שלימדו אותי. מפעם לפעם עולה המהירות ושולי המסלול מתרחקים, חוץ מהמקרים שאני מחליק לעברם. בסוף היום לא קיבלתי הזמנה להצטרף לצוות הלה־מאן של פורשה, אבל לפחות לא הטרחתי את הקאיין־גרר.

 

 

זה לא היה מבחן דרכים רגיל, אבל הוא כן איפשר להתרשם ממנוע הטורבו־בנזין החדש, 3,000 סמ"ק, 370 או 420 כ"ס, שנשאר במקומו הקבוע מזה יותר מ־50 שנה מאחורי הנהג והנוסע. גם תא הנוסעים מצליח כעת לבטא יותר את העובדה שה־911 היא גם מכונית פאר, עם מערכת מולטימדיה משודרגת, שגם מסוגלת לתקשר ולשקף על המסך סמארטופני אנדרואיד ואייפון. איכות העור והפלסטיקים שופרה וגם החזית עודכנה, ובפרופיל יש פסי ניקל חדשים.

 

ובדרך חזרה הביתה, עם נהג אוטובוס שמלהטט בכבישים הקפואים ומטוס שצריך לשטוף אותו בנוזל מונע קפיאה רגע לפני ההמראה, לא יכולתי לחשוב שהנה, המסלולים המהנים האלה יפשירו בקיץ ויסללו מחדש בקרח עם בוא החורף. מותרות שהפינים יכולים להרשות לעצמם: לנו אולי יש בישראל 911, למי שיכול להרשות לעצמו כמובן, אבל אין אפילו מסלול נהיגה זמני.

 

הכותב היה אורח פורשה בפינלנד