הקבלן יפצה: "לא כוח עליון עיכב את הדירה"

חברת "יוסף" צליח התחייבה לספק דירה באילת באוגוסט 2012, אבל איחרה ב-13 חודשים. היא טענה שהעיכוב לא היה בשליטתה, אבל חויבה לשלם 70 אלף ש'

עו"ד סיני גלבוע פורסם: 22.06.16, 22:16

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שהחברה הקבלנית "יוסף צליח" תפצה בכ-72 אלף שקל בני זוג שקנו ממנה דירה בפרויקט "פטרה" באילת, אבל זו סופקה באיחור של יותר משנה. בכך דחתה השופטת יסכה רוטנברג את טענת החברה שלפיה "כוח עליון" גרם לעיכוב.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בפברואר 2011 רכשו בני הזוג דירת גן בת חמישה חדרים. בחוזה נקבע שהיא תימסר בסוף אוגוסט 2012, אך לדבריהם, הבנייה התנהלה בעצלתיים והושבתה לפרקי זמן ארוכים. בחלוף מועד המסירה הם פנו לחברה לקבלת פיצוי אך לטענתם היא התעלמה מהם, ורק לאחר הפעלת לחץ כבד נמסר להם שהדירה תימסר בנובמבר 2013. אלא שגם במועד זה הדירה לא נמסרה ולכן בני הזוג הגישו תביעה נגד החברה.

 

עבור כל חודש איחור הם דרשו פיצוי של 5,500 שקל, ערכה הריאלי של הדירה, ובסך הכול 82,500 שקל. עוד דרשו התובעים 80 אלף שקל פיצוי על עוגמת נפש, מכיוון שבשל העיכוב נאלצו להצטופף בדירת ארבעה חדרים ששכרו ולשלם על השכירות בנוסף למשכנתא.

 

החברה טענה מנגד שהאיחור במסירה אינו באשמתה אלא נבע משתי סיבות מרכזיות. הראשונה, שינויים רבים שהתובעים ביקשו ממנה לבצע בדירה ושגזלו ימי עבודה רבים. השנייה הייתה כוח עליון שעיכב משמעותית את ביצוע העבודות.

 

בהקשר זה צוין כי הקבלן ששכרה לביצוע הפרויקט נקלע לקשיים ונטש את האתר, וכמו כן הוצא צו הקפאת הליכים נגד חברה אחרת שעבורה בוצע הפרויקט בנאמנות. הנתבעת "יוסף צליח" הוסיפה שבכל מקרה, מהפיצוי שייפסק יש לנכות 90 יום – תקופת החסד שנקבעה בחוזה.

 

רק נסיבות בלתי צפויות

השופטת יסכה רוטנברג קבע שאמנם הוכח שבני הזוג ביקשו לבצע שינויים בדירה, אך לפי החוזה הדבר מצדיק עיכוב של 30 יום בלבד. כמו כן, החברה לא פירטה את נסיבות נטישת הקבלן המבצע ולא הסבירה מה הקשר בין צו הקפאת ההליכים לבין העיכוב בבנייה.

 

אירועים אלה, נקבע, בכל מקרה לא מצדיקים את העיכוב שכן בהתאם לחוזה בין הצדדים רק נסיבות בלתי צפויות שאינן בשליטת החברה ייחשבו "כוח עליון". השופטת רוטנברג קבעה שאין לקזז את "תקופת החסד" מסכום הפיצויים. לדבריה, בתי המשפט פסקו כי קבלן יהיה פטור מפיצוי רק אם מסר את הדירה בתוך תקופת החסד - וזה אינו המקרה.

 

עם זאת השופטת דחתה את טענת בני הזוג לחישוב הפיצויים לפי ערכה הריאלי של הדירה ונקבע כי החישוב יתבסס על הסכום שמצוין בחוזה. בהתאם נקבע כי על החברה לפצות את התובעים ב-4,500 שקל עבור כל אחד מ-14.5 חודשי העיכוב, ובסך הכול 65,250 שקל.

 

השופטת השתכנעה כי לתובעים מגיע פיצוי על עוגמת נפש, אך כתבה כי הסכום שדרשו חורג מהמקובל ולכן היא רואה לנכון לפסוק להם 7,000 שקל בלבד. בסך הכול נפסקו לטובת התובעים 72,250 שקל. בשל המרחק בין מקום מגורי התובעים (אילת) לבין מקום ניהול המשפט (תל אביב), נפסקו לטובתם הוצאות ושכר טרחת עו"ד מוגדלים של 18 אלף שקל.