זמנך עבר

None

אז הרעלנו את בארות המים, או שמדובר ב”טעות” וישראל לא זוממת להיפטר מעשרות אלפי פלסטינים באמצעות מי שתייה ממיתים? הגרון שהאשים אותנו הוא הגרון שחזר בו אתמול בקול ענות חלושה. תלוי על איזו במה הוא בוחר להטיח את ההאשמות ומאיזה כיוון הוא חוזר בו ומודה ב”תקלה”.

 

אבו־מאזן, מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ויו"ר הישות “בשטחים הכבושים”, אם ההגדרה הזאת תרגיע אותך יותר: לך הביתה. די. זמנך עבר. הוכחת מול העולם הגדול שאתה באמת לא פרטנר. נמאס לשמוע את שני הקולות שלך. הנזק שאתה ממיט על עמך גדול יותר מהתועלת. קרא את סקרי דעת הקהל אצלכם ‑ עוד לפני הסקנדל מעל בימת האיחוד האירופי ‑ ותראה מה חושבים 65% מבני עמך על המשך שלטונך ועל מידת הפופולריות שלך בערי הגדה. בעניין הסקר הזה לא תוכל להאשים שידיים ישראליות כיוונו את נטיות הרחוב שמודיע לך ‑ מספיק. בלי שלום, ובלי להתראות.

 

אפשר לנחש שבימים הקרובים תנחת עלינו תמונה שלך בלשכתך ברמאללה, מרעיף חום וחיוכים על פעילי שלום ישראלים ומודיע להם שפניך היו ויהיו תמיד לשלום, שאתה מעוניין לפגוש את נתניהו ושכל העניין הזה בבריסל התגלגל ל"אי־הבנה מצערת". אני מקווה שהפעם מחנה השלום אצלנו לא ידהר לרמאללה. שימו לב: אפילו בצד הפלסטיני, אינטלקטואלים, אנשי עסקים ועיתונאים בכירים מגמגמים. לא יודעים איך להסביר לעצמם את הראיס, ואיך לפרשן אותו בגילוי לב לאוזניים ישראליות.

 

אני בהחלט יכולה להבין, אבו־מאזן, מדוע היססת לנצל את ההזדמנות שבה אתה והנשיא שלנו, ריבלין, נמצאים באותו מקום, באותן שעות. הלחשנים שלך (אנחנו יודעים מי ומי) הזהירו אותך שריבלין לא מקבל החלטות, שאין לו סמכות לנהל משא ומתן ושאסור לו לגעת בנושאים מדיניים. אבל בחייך, איזו החמצה: בשכונה שלנו כולם נוגעים בפוליטיקה. הראיס שלנו, ריבלין, קיבל אור ירוק מביבי וגייס את נשיא האיחוד האירופי לארגן את הפגישה. הכרת כל פרט ממה שהתרחש מאחורי הקלעים, ואתה גם מכיר את רובי שלנו. ובכל זאת התעקשת להחטיף לו זפטה.

 

אז מה אם הפגישה הייתה מסתיימת רק בתמונה משותפת? אף אחד ברחוב הפלסטיני לא היה יוצא להפגנות נגדך על שפגשת את ריבלין. להפך, היית יכול לנפנף בתמונה הזאת במוקאטעה או בנאומך בבריסל ולומר דברים נוקבים בזכות חידוש המשא ומתן והתהליכים המדיניים. יכולת, למשל, להכניס גול לשער של נתניהו ולמצוא דרכים לעבוד על ריבלין, לשכנע אותו שהגרון שלך ומחשבותיך באמת שווים.

 

אני מנחשת שמעצבן אותך לשמוע שישראל (וגם מצרים, ירדן סעודיה ואפילו מזכיר המדינה קרי) נערכים ליום שאחרי לכתך. מעצבן אותך לקרוא שליברמן דוחף לכיוון של שנוא נפשך, מוחמד דחלאן. אף אחד לא שוכח, אצלכם ואצלנו, שאפילו בעיני החוקה הפלסטינית אתה ראיס לא לגיטימי. נבחרת ב־2005, כהונתך פקעה כעבור ארבע שנים. מאז אתה מסרב לקיים בחירות לנשיאות, נצמד הכי חזק לכיסא, מאיים לפרוש ולא מקיים.

 

זה לא ילך איתך. הבריאות אצלך בסדר פחות או יותר אבל הגיל, 80, וה”חבילה” שאתה משאיר מאחוריך הופכת למטען חריג. הגיע הרגע לוותר על התואר “נשיא המדינה הפלסטינית, לכשתקום”. אם יש בכלל פתרון לסכסוך, שומרים אותו לבא אחריך. זו דרך הטבע והפוליטיקה. שנגיד עוד פעם? די, עשית ולא הצלחת להביא. תחזיר את המפתחות. √