פסגת הרוק

החיבור החד־פעמי בין תיסלם ומשינה על הבמה עשה חשק לארגן לשני ההרכבים מופע משותף

היורו שהגיע לשלבי ההכרעה והמופעים המיובאים הם כאב ראש לא קטן לשוק המוזיקה המקומי, שחייב לשנע אלפים מהמזגן לפארקים המהבילים גם הקיץ. הפתרון? לתרגם את מה שעובד ברשתות האופנה. שילמת על משינה? קבל גם את תיסלם. ולהפך. בשבת זה קרה במסגרת פסטיבל American Express – Live Experience באמפי פארק רעננה.

 

הקילומטרז' המשותף של תיסלם ומשינה נושק ל־70 שנה, אך הן הדגימו – כל אחת בדרכה, וגם (מעט מדי) ביחד – שיש הרכבים שרק משתבחים עם השנים. תיסלם פותחים עם "על הבמה" שמתחבר יפה ל"מעשנים ביחד", דני בסן רוצה שהקהל ינוע לעבר הבמה וזורק למאבטחים "אתם מפריעים לי לעבוד". העיבודים נצמדים לגרסאות המקור, ולמרות התחושה שהם מנגנים נגד השעון, "תפסיק לכוון אלי" ו"בוקר של כיף", מתקבלים נפלא, "פרצופה של המדינה" אקטואלי עד כאב, וב"עוד פגישה" וב"רדיו חזק" רעננה רועדת.

 

בעוד שתיסלם שטפה את המגרש, משינה פותחת בשלב הגישושים. עם זמרת ליווי, ויולנית ונגן כלי הקשה וגיטריסט אליהם הצטרפו בהמשך שלישיית נשפנים הם מציגים גרסאות חצי חשמליות לסיבוב האנפלאגד הקודם שלהם. הבחירה להגיש כך את "למה לי פוליטיקה עכשיו", "ואנחנו שניים" ואפילו "את באה לבקר", מרעננת ואמיצה, אך הקהל מוריד הילוך. ב"אהובתי" הם מתחילים לעלות וב"אין מקום אחר" זה ממריא.

 

ואז זה המריא עוד קצת. התיסלמים מצטרפים לביצוע משותף של "אור של כוכבים" שממשיך יפה ל"הכוכבים דולקים על אש קטנה" ומשם ל"חצבים פורחים". למרות כמה פספוסים, החיבור נשמע ומרגיש טבעי. בהדרן המשותף עם "אחרי ככלות הקול והתמונה" ו"רכבת לילה" המתבקש, הם הוכיחו שהרחבת החלק המשותף והידוק הביצועים – יכולים לייצר כאן פוטנציאל לסיבוב קיץ שימשיך גם אחרי שהיורו יסתיים.