הנאצים הוציאו עשרות אלפים להורג מחודש יולי 1941 ביער פונאר שבליטא. על פי הערכות, במקום נרצחו בין 70 אלף למאה אלף בני אדם, רובם המכריע יהודים, אולם בין אלו שנטבחו היו גם צוענים, שבויי מלחמה ומתנגדי משטר. בעת נסיגת הכוחות הגרמניים מחזית המזרח, הוקמה בשנת 1943 יחידה מיוחדת שתפקידה היה לטשטש עקבות מביצוע פעולות זוועה של ההשמדה ההמונית. ביער פונאר הוטלה המשימה על קבוצת עבודה מיוחדת שהורכבה מ-80 אסירים יהודים שהובאו ממחנה הריכוז שטוטהוף בפולין.
בשעות הלילה הוחזקו האסירים בתוך בור עמוק ובמהלך היום הם עבדו בפתיחת קברי האחים, הוצאת הגופות, סידורן בערמות ושרפתן, וזאת בעת שרגליהם כבולות בשרשראות ברזל. העובדים, שידעו היטב שעם סיום עבודתם הם יוצאו להורג, הצליחו לחפור מנהרה באורך של 35 מטרים, שהוליכה מן הבור אל מעבר לגדרות המחנה.
פונאר נצרבה בתודעה הישראלית גם באמצעות שירו של המשורר שמרק'ה (שמריהו) קצ'רגינסקי. בהמשך תורגם השיר לעברית על ידי המשורר אברהם שלונסקי ששרה חווה אלברשטיין: "שקט, שקט, בני נחרישה! כאן צומחים קברים, השונאים אותם נטעו, פה מעברים. אל פונאר דרכים יובילו, דרך אין לחזור, לבלי שוב הלך לו אבא, ועמו האור".
מאז מלחמת העולם השנייה לא נודע מיקומה של מנהרת הבריחה, וזאת על-אף כמה ניסיונות שנעשו לגלות אותה בעבר. כעת, בשיטה חדשנית של דימות תת-קרקעי, שנעשתה על ידי ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות בישראל, פרופ' ריצ'רד פרוינד מאוניברסיטת הרטפורד בארה"ב, המוזיאון הלאומי היהודי ע"ש הגאון מווילנה, וחברת הסרטים האמריקנית PBS SERIES NOVA, התגלתה מנהרת הבריחה ליד הבור שבו הוחזקו האסירים. בכוונת החוקרים לחזור אליה בשבועות הקרובים כדי להפוך אותה לאתר זיכרון ליהודי וילנה והסביבה.
"כישראלי שאבותיו הגיעו מליטא, התרגשתי עד דמעות ברגע הגילוי של המנהרה", אמר ד"ר זליגמן. "זוהי עדות נוגעת ללב, לניצחון התקווה על הייאוש. חפירתה וחשיפתה של המנהרה תאפשר לנו להציג לא רק את זוועת השואה, אלא גם את התקווה לחיים".
שרת התרבות והספורט מירי רגב הממונה על רשות העתיקות: "אני מברכת את הרשות על שיתוף פעולה בינלאומי יוצא דופן, שיאפשר לנו להפוך סיפור למציאות. הגילוי המרגש והחשוב של מנהרת האסירים הוא עוד הוכחה ניצחת נגד מכחישי השואה. הפיתוחים הטכנולוגיים, שמאפשרים לעם היהודי לחשוף עוד ועוד סיפורי גבורה שהנאצים ניסו לטייח, הם רווח והישג לאנושות כולה".