אלפים, בהם בני משפחה, פוליטיקאים וחברים, פקדו אתמול (א') את ישיבת ההסדר בעתניאל ולאחר מכן את בית העלמין הר המנוחות שבירושלים כדי לחלוק כבוד אחרון למיכאל (מיכי) מרק ז"ל, שנרצח בפיגוע הירי הקטלני בדרום הר חברון ביום שישי. דברי ההספד שנאמרו על מיכי, אב לעשרה ודמות נערצת בעתניאל, גרמו לרבים מהנוכחים לדמוע. ילדיו, בהם תהילה בת ה-14 ששרדה את הפיגוע והגיעה מבית החולים, נפרדו לנצח: "היית אבא של עם ישראל", ספד הבן נתנאל.
הילדים ביקשו מאביהם להתפלל במרומים לשלום אמם חוה (חוי) ששבה בינתיים להכרה בבית החולים הדסה עין כרם. עוד נמסר כי היא נושמת בכוחות עצמה ומצבה יציב. מנהל יחידת הטראומה בבית החולים, פרופ' אבי ריבקינד, סיפר כי חוה התעוררה, אך עדיין לא מדברת אלא רק מגיבה כשקוראים בשמה.
אבא אהוב שלי, יום שישי, ערב קודש אחרי מקווה. לבוש בלבן, בדרך עם אימא לירושלים. אין טהור מזה, אתה כולך טהור. הוצאת מלבך כל טיפת כעס, כל מידה רעה. הארת את הבוקר. לא היו לנו הכלים להכיל את האור שלך. הייתי נכנסת אליך הביתה עם הילדים שלי. כל כך אהבת אותם. החיבוק הזה שיש רק לך היה מקום המבטחים שלי. אוי אבא, אני כזו ילדה של אבא.
עברנו תקופות קשות לאחרונה, אבל היית שם תמיד עם הידיים החמות, הלב הכי אוהב, חכמת החיים וחכמת הנפש. זה כבר כמה זמן שאנחנו תוהים - מה יש לך לחפש בעולם? אבא, תדע, ראיתי הכול - את הדלת שלא הפסיקה להיפתח ואנשים באו ובאו ובאו. כל כך הרבה דאגת לאנשים שאתה אפילו לא מכיר. ראיתי את החסד שנשפך ממך לכל עבר בלי סוף של נתינה. לא רק אני יתומה, כל העולם יתום.
מספיקה פגישה של שנייה איתך בשביל להתאהב. כל דבר שנגעת בו הפך זהב. היית משוגע, וכל כך אהבתי את זה. את ההתלהבות ואת השמחה הכנה והתבונה להפוך את הפשוט ליופי בלתי נתפס. אוי, למדתי אהבה. אתה ואימא הייתם אהבה במובן העמוק ביותר שלה. הלב קרוע. אבא, אני מבטיחה לך שנשמור אחד על השני. אני מבטיחה להיות אדם טוב ואוהב יותר, אבל אתה צריך להבטיח שתזעזע את השמיים בתפילה לאימא.
אבא, מילים אחרונות. סליחה שלא הייתי בכלל בת ראויה לך. סליחה על כל נקודת צער שאי פעם גרמתי. לפחות אני יודעת שאמרתי לך כל יום כמה שאני אוהבת אותך. אני כל כך כל כך אוהבת אותך וכל כך מבינה את ריבונו של עולם שהוא רוצה אותך לידו. אני שלך תמיד. לנצח. הילדה של אבא.
בשנים האחרונות כולנו ראינו איך אתה פשוט מתקדש מיום ליום. מוריד מעצמך כל קליפה של רשמיות. ראינו אותך יושב במקום שלך, בספה, לומד עם אימא, לומד לבד, עם אוזניות שומע שיעורים, ומתרגש מכל דבר כמו ילד שקיבל סוכריה.
אבא, כל החיים שלך סבבו סביב שני דברים: משפחה ועבודת השם. רציתי עוד כל כך הרבה ללמוד ממך. כל מה שנגעת בו הפך לזהב. השם בוחר את הצדיקים ואת הפרח הכי יפה בגן ואותו הוא לוקח. אתה חיית את החיים כמו שרצית. כל מי שהעז להגיד כמה רע פה וקשה במדינה, היית מסתער עליו ב-300 קמ"ש.
ראיתי אותך ברגעיך האחרונים, כששמעתי את היריות ישר התכופפתי, גם פדיה וגם אימא, אבל אתה שנהגת לא עזבת את ההגה, לא הגנת על עצמך, עד נשימתך האחרונה ניסית להציל אותנו. לא דמיינתי שאלו יהיו הרגעים האחרונים שלי איתך, אבל אני גאה בך. אתה גיבור.
אני מתגעגעת אליך, אבל אנחנו נמשיך לחיות חיים מאושרים בשבילך, כי אני יודעת שזה מה שאתה רוצה. אלוקים לקח אותך כי הוא צריך עוד צדיקים איתו למעלה. תתפלל מלמעלה על אימא, אימא אהובה שלנו, שנלחמת על חייה בשבילנו. תשמור עלינו משם. אוהבת אותך מאוד, תהילה.
אבא שלי, אבא שלי. אני אוהבת אותך, אבא! אבא שלי אהוב, אני לא מאמינה שנפרדים. רק לפני רגע עמדת איתי, חיבקת אותי ואמרת שלא תעזוב. ועכשיו, אבא שלי, אלוקים לקח אותך! אתה יודע למה? תמיד אמרנו שאבא שבשמיים תמיד לוקח את הכי טובים.
אבא שלי, כמה טוב הוספת בעולם. כמה תרמת לאחרים, כמה עשית בשבילנו. כל דבר שרק רצינו אתה נתת מכל הלב. קיבלת אותנו כמו שאנחנו וגם כשעשינו משהו לא בסדר, היית איתנו. אבא, אני אוהבת אותך ואני שמחה שאמרתי לך את זה כל כך הרבה פעמים. תראה אותנו אבא, אנחנו כאלה שבורים, אבל חזקים והכול מהחינוך שלך. אתה חינכת אותנו להיות אנשים חזקים שלא נשברים.
אבא, תהיה גאה למעלה. תראה אילו ילדים גידלת. אילו כוחות יש לכל אחד. תודה לך על כל שנייה, תודה שעזרת לי להיות מי שאני. בבקשה תתפלל על אימא שתקום ותבריא כי אנחנו צריכים אותה. אני אוהבת אותך וכל כך מתגעגעת. שמור עלינו אבא שלי.
אבא, איש אשכולות ואדם גדול כל כך. כל מה שנגעת בו הפך לזהב, כי השם נגע בך. כולך איש חסד, כל כך הרבה נתת בלי שאף אחד ידע. כל מה שעשית היה בצניעות. מסרת את נפשך ללימודי תורה. כל כך אהבת את אימא. איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר? בכל שבר הייתי מתייעץ איתך, שואל שאלות. ועכשיו, את מי אשאל? אבא, נועה ואני זכינו שתהיה בחתונה שלנו ותברך את הברכה השביעית והאחרונה. כל כך שמחת. כל כך רצית שנתחתן כבר. אני ונועה זכינו, למרות שלזמן קצר.
אבא, הגשמת חלום. עזבת עולם ומלואו בשביל לשבת וללמוד תורה. אני מבטיח לך שאשמור על אימא. אנחנו חזקים, אבא. סליחה, קבל עם ועדה, סליחה שלא תמיד שמענו בקולך ושלא תמיד אהבת את מה שאנו עושים. אנחנו חזקים בשביל עם ישראל. היית אבא של עם ישראל. אוהב וכל כך מתגעגע".
אבא שלי, העוצמה והרכות. עוצמת הרכות. ימין ושמאל. האיזון. נפש עמוקה מן הים וסחבק עם כולם. מבט אחד חודר ואני בתשובה מהרהר. כשאותן עיניים עוטפות יודע שיחד על כל צרה נתגבר. ככל שהשנים עוברות מתבהרים עוד עומקים שלך. עוד אנשים, מתברר, בו נעזרים, מתייעצים. קהל מעריצים. למדת בעצמך ולימדת את כולנו את קבלת האחר, אהבתו. אבא - איש קבלה, הכלה, נתינה אין סופית ומחשבה. איזו מחשבה. תפיסת המציאות בכל רובדיה. אבא, מה אומר ומה אספר? קצרה היריעה. מתנפץ לבי לרסיסי געגועים. נקרע ים סוף ולא שב למישרים. טבעתי, אבא, במצולות חסרונך. יבש לבי, צמא לאהבתך. לקח אלוהים את מבוקשו, ואנחנו מה? באהבה נקבל? את מי נקלל?
אני יושבת וכותבת לך, ובוכה. ומרגישה ששום מילה לא יכולה לצאת. רק לפני שבוע היינו בשבת יחד, הסתכלתי עליך וכמה אור יצא ממך. בסוף השבת נועה רצתה שנצטלם, ואמרו שיהיו עוד הזדמנויות - אבל עכשיו לא. תמיד היית איתי, תמיד האמנת בי, תמיד היית אבא שלי, בנפילות הכי גדולות. כמה כוח נתת לנו.
אני מבטיחה לך שאני אהיה חזקה ואשמור על הקטנות ועל אימא. אבא, אנחנו יחד ונישאר יחד. זו המשפחה שבנית. תודה על 18 שנים שלא נתת לי ליפול. תזעק ל-ה' שירחם עלינו, אבא. אני רוצה לבקש ממך שתשמור עלינו ותיתן לנו כוחות להמשיך ולחיות, ולשמור את האור והאמונה שנתת לנו.