התחייבות ל-20 שנה? כך נדחתה הולמס פלייס

רשת מכוני הכושר שכרה מבנה באשדוד עד 2027, אבל דרשה להפר את הסכם בטענה לחריגות בנייה. ביהמ"ש קבע: מנסה להתחמק בגלל אי כדאיות כלכלית

עו"ד מורן בן יצחק פורסם: 24.07.16, 22:28

בית משפט השלום באשדוד דחה לאחרונה תביעה שהגישה רשת מכוני הכושר "הולמס פלייס" נגד חברה שהשכירה לה נכס להפעלת הסניף בעיר: חרף חוזה שנחתם ל-20 שנה, ביקשה הרשת להשתחרר ממנו בטענה שגילתה חריגות בנייה, אבל השופטת עדי אייזדורפר קבעה: הולמס פלייס מנסה להתחמק בגלל אי כדאיות כלכלית.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ב-2006 חתמה הרשת על הסכם מול חברת "גלי הקטיפה" לשכירת המועדון באשדוד עד סוף שנת 2027. אבל לפני כשלוש שנים היא תבעה לבטל את ההסכם בטענה שהמשכירה הסתירה ממנה שבמבנה יש חריגות בנייה וכי אין לגביו תב"ע מוסדרת, מה שמעמיד אותו בסכנת הריסה.

 

הולמס פלייס הוסיפה שהמשכירה הציגה בפניה רישיונות עסק תקפים, אבל כשביקשה לחדש אותם, סירבה עיריית אשדוד לעשות זאת בשל חריגות הבנייה ומעמדו התכנוני הלא מוסדר של המבנה.

 

כתוצאה מכך בוטלו רישיונות העסק עבור חלקים מהמועדון כמו הג'קוזי והבריכה. לטענת הולמס פלייס, "גלי הקטיפה" ניהלה בזמנו את המשא ומתן שלא בתום לב והטעתה אותה במתכוון כשלא גילתה לה על החריגות ועל כך שמתנהל נגדה הליך פלילי בעניין.

 

אלא שמנגד טענה החברה המשכירה שהולמס פלייס ידעה שבבניין קיימות חריגות בנייה ושקיימת בעיה תכנונית עם המבנה. לדבריה, הרשת רצתה מאוד לשכור את המועדון והעריכה כי מדיניות העירייה ביחס למתן הרישיונות לא תשתנה, ולכן נטלה סיכון מודע כשחתמה על ההסכם.

 

לא ירד לפרטים

ואכן, השופטת עדי אייזדורפר הסיקה שהולמס פלייס ידעה גם ידעה על חריגות הבנייה והבעיות התכנוניות בנכס. לדבריה, מטיוטות הסכם השכירות בין הצדדים עולה שהמשכירה סירבה לכל אורך הדרך לכלול בהסכם סעיף שאומר כי אין בנכס חריגות בנייה, ודי היה בכך כדי להדליק אצל התובעת "נורה אדומה".

 

השופטת הוסיפה כי רשת מכוני הכושר בחרה להתעלם מכך ולא ערכה את הבדיקות המינימליות הנדרשות, ולכן "אין לה להלין אלא על עצמה". מעדותו של מי שניהל את המו"מ מטעם הולמס פלייס עלה כי נציגי המשכירה סיפרו לו שבעירייה מקודמת תב"ע חדשה, אך הוא במודע בחר לא לרדת לפרטים או להתעמק בסוגיה.

 

לסיכום נקבע שהולמס פלייס ידעה על מצבו המורכב של הנכס ובחרה משיקוליה לחתום על ההסכם וליטול את הסיכון שרישיונות העסק לא יחודשו.

 

השופטת אייזדורפר הוסיפה שנראה שהתביעה הוגשה רק כתוצאה מאי כדאיות כלכלית בהפעלת המועדון, כאשר על פי ההסכם על התובעת לשאת בתשלומי השכירות גם אם אינה מפעילה את מועדון הכושר בנכס. לפיכך נחתה התביעה והרשת חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.