בתום מאבק: אמו של איש שב"כ תוכר כשכולה

ב-2003 נהרג תמיר ארז בתאונה בחופשה בתאילנד ומאז סירב משרד הביטחון להעניק לאמו זכויות של אם שכולה. העליון החליט שיש להכיר בה

עו"ד שחר המאירי פורסם: 28.07.16, 07:37

לאחר מאבק של 13 שנה הוחלט להכיר באמו של איש שב"כ שנהרג בתאונת דרכים כאם שכולה: בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור שהגישה סיגל ארז, שבנה תמיר ארז נספה בתאונה במהלך חופשה בתאילנד ב-2003, וחייב את משרד הביטחון להעניק לה את כל הזכויות הכרוכות בכך, אף שמותו לא נגרם כתוצאה משירותו.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

אחרי מותו של ארז סירב משרד הביטחון לבקשת האם סיגל להכיר בה כאם שכולה לצורך קבלת תגמולים, בנימוק שמותו של בנה לא נגרם "עקב השירות". היא פנתה לוועדת למ"ד, הפועלת במסגרת משרד הביטחון ועוסקת במתן הטבות "לפנים משורת הדין", אך נדחתה שוב ושוב, כולל בערעור שהגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב.

 

בערעור שהגישה לבית המשפט העליון בתחילת העשור היא טענה שבתקופה שקדמה למות בנה נתנו משרד הביטחון וועדת למ"ד הכרה קבוצתית גורפת ואוטומטית למשפחות שכולות שנקלעו למצב דומה לשלה. לדבריה, סירובו של המשרד להכיר בה מהווה אפליה לרעה לעומת מקרים אחרים.

 

מנגד טענו שר הביטחון, ועדת למ"ד ושב"כ שאמנם בעבר נהוג היה להכיר במשפחות שכולות גם אם בנם נהרג שלא "עקב השירות", אך המדיניות ספגה ביקורת קשה ולכן שונתה במהלך 2002 – קודם למותו של בנה.

 

בהתאם למדיניות החדשה, הוסיפו, ניתן היה להיענות לפנייתה של סיגל ארז רק אם היה מדובר במקרה חריג ונדיר והאם הייתה במצב סוציו-אקונומי קשה כתוצאה מהשכול. מכיוון שזה אינו המקרה לא היה מנוס אלא לדחות את בקשתה.

 

"פסחו" על בקשתה

בפסק הדין ציין השופט חנן מלצר שמהמסמכים שהגישו משרד הביטחון ושב"כ עלה כי עד 2004 הייתה המדיניות להכיר במשפחות אנשי כוחות הביטחון, אשר בעת נפילתם שירתו שירות כולל של יותר מ-10 שנים, כחללי צה"ל "לפנים משורת הדין", אף אם הפגיעה לא הייתה עקב השירות.

 

ב-2005 שונתה המדיניות ומאז ההכרה נעשית רק במקרים חריגים ביותר, אבל השופט קיבל את טענת האם שלפיה לא היה מקום להחיל את המדיניות החדשה רטרואקטיבית ולהפלות אותה לרעה בהשוואה למקרים דומים.

 

נקבע שכשהחליט המשרד על שינוי המדיניות, הוא היה מחויב להחיל את השינוי תוך שמירה על עקרון השוויון. על פי השופט מלצר, "העובדה שהמשיבים 'פסחו' על בקשתה של המערערת, ולא נענו לה מבלי ליתן הסבר מניח את הדעת לגבי השוני שבין המערערת לבין המשפחות שהוענקו להן תגמולים לפנים משורת הדין, ואשר נסיבותיהן היו דומות לאלו שלה – היא בגדר הפליה".

 

לפיכך התקבל הערעור והעליון הורה למשרד הביטחון ושב"כ להכיר בסיגל ארז כאם שכולה, על כל הזכויות הכרוכות בכך. השופטים צבי זילברטל וענת ברון הצטרפו לפסק הדין.