המקום הכי חם בעולם

מי רוצה לנסוע למדבר נבאדה באוגוסט? מסתבר שכולם. משנה לשנה הופך פסטיבל ‘ברנינג מן’ לאירוע המבוקש ביותר של הקיץ. עשרות ישראלים בדרך לשם. מה סוד הקסם?

פעם, אם סיפרתם למישהו שנסעתם למדבר בחודש אוגוסט, צבעתם את עצמכם בגואש ולמדתם יוגה ולהטוטנות באווירה הלוהטת, הוא כנראה היה חושב שהשתגעתם. היום הוא כבר היה מבין שהצטרפתם לטרנד ושואל איפה נרשמים.

 

ברנינג מן זה ה-דבר בשנים האחרונות. החגיגה השנתית הזו במדבר בנבאדה נולדה אמנם כבר לפני 30 שנה, אבל בשנים האחרונות, עם הצטרפות של אנשי עסקים, סלבס ומי שחושב שהוא בעניינים, נראה שכולם נוהרים למדבר בדיוק כשכל עצב בגוף מבקש את ההיפך.

 

פסטיבל הברנינג הוקם בשנת 1986 ולמרות שהפך למעצמה כלכלי, אין בו, לטענת מארגניו, כל מטרות רווח. הכל התחיל עם לארי הרווי, מעצב נוף מקליפורניה שפתח מסורת של שריפת דמות מעץ בחוף בייקר בסן פרנסיסקו. הטקס סיקרן יותר ויותר אנשים מדי שנה עד ש-4 שנים מאז שהתחיל, המקום בחוף לא הספיק. כך מצא את עצמו טקס ה'ברנינג מן', וכל מה שמאחוריו, בדרך למדבר.

 

 

הרווי ושותפיו החלו למכור כרטיסים במחיר סמלי יחסית (היום מחירי הכרטיסים נעים בין 100-350 דולר). הלוקיישן הנבחר היה מדבר בלאק רוק (Black Rock Desert) שבנבאדה, במקור אגם מלח שהתייבש והותיר מישורים אינסופיים.

 

"כמו כל הדברים שהגעתי אליהם בחיים, גם לברנינג מן הגעתי דרך אישה", מספר ליאון פיינגולד, עו"ד, נדל"ניסט ניו יורקי, שבימים אלו ממש סוגר את רשימת המצטרפים לקבוצת הברנינג מן השנתית שהוא מנהיג, הניו יורק דיינג'רס. "בוולנטיינס דיי לפני 6 שנים, הכרתי בחורה מקסימה במסיבה. היה לה קעקוע של איש בוער והיא סיפרה על הפסטיבל בלהט גדול כל כך שהייתי חייב לבדוק מה זה. היא סיפרה על מקום במדבר שבו עשרות אלפי אנשים נפגשים וכולם מתחייבים לתת מעצמם משהו בעל ערך לכל אחד אחר. זה יכול להיות מים או אוכל וזה יכול להיות שיעור או אמנות. לעשות משהו יפה ולתת לאנשים ליהנות ממנו, לערוך סדנא או לפתוח שולחן ולחלוק עם מי שאתה רוצה".

 

ליאון נלהב מהחוויה שעברה עליו בשנה הראשונה של ברנינג מן. כמי שמוביל בניו יורק קהילה של פוליאמורים שלטענתו מונה למעלה מ-1000 חברים בעיר, הוא ראה בחופש והשיתוף הזה משהו מאוד דומה.

 

"אנחנו גדלים בקבוצה מסוימת ומשכנעים אותנו לחשוב בתבניות מאוד מסוימות. אני מאמין שלכל אחד יש מה לתת לך, לכן לא כל בן זוג יכול לתת לך כל מה שאתה צריך בכל שלב בחיים. אני חי בזוגיות שאין בה שקרים אלא הבנה של צרכים ופתיחות לכל אחד ללכת ולהשיג אותם. החופש הזה, הפתיחות והכמיהה ללמוד ולקבל דברים חדשים, הם מסרים ופעולות שחווים בברנינג מן בכל מיני דרכים".

 

 

בכל חודש מארח ליאון כמעט 150 אנשים בקבוצת הופ אנד לאב בלוור איסט סייד ומסביר להם על התורה. במקביל לניהול הקבוצה, הוא עומל על בניית קבוצת הניו יורק דיינג'רס של ברנינג מן,שהביקוש להצטרף אליה בקרב הניו יורקרים עולה מדי שנה.

 

כדי לשרוד שבוע במדבר, הברנרים (כך מכנים עצמם המשתתפים), אמורים להגיע עם מזון, מים, מחסה, וכל מה שנדרש. במקום להשתמש בכסף, מסתמכים על שיתוף וסחר חליפין. בפסטיבל אין מופעים בתשלום וכשכל אחד אמור לתת משהו מעצמו, מנסה כל משתתף לחדש כל פעם מחדש. "אהבתי את הרעיון שאנחנו בקבוצה מניו יורק נהיה נועזים והפעילויות שנציע יהיו כל מה שאמא הזהירה אותך מפניו כשהיית קטן. לרוץ עם מספריים, לשחק באש וכל מיני דברים שמצאנו כקבוצה. דרכים יצירתיות להפוך לפעילות שמניבה תוצאה אמנותית. לשחק באש למשל זה זכוכית שמשנה צורה בקרני השמש". ברנרים רבים משקיעים אלפי דולרים במיצגי אמנות מורכבים אשר עליהם עומלים לאורך השנה, והתוצאות, כך אומרים, בומבסטיות ומרשימות בהתאם.

 

 

המארגנים ממבקשים לתת למשתתפים אפשרות לבטא את עצמם בכל דרך אפשרית. "במקום הזה”, כותבים המארגנים, "נוצרת חברה חדשה שמחברת כל פרט שבה לכוחות היצירתיים שלו, לשותפות בקהילה, לאזרחות ולעולם הטבע שמחוצה לה. אנו מאמינים שהחוויה של ברנינג מן עשויה להביא לשינוי רוחני חיובי בעולם”.

 

"בכל שנה כל מי שמעוניין להגיע לקבוצה צריך לספר למה הוא הוא רוצה להצטרף", מצהיר פיינגולד שההרשמה לקבוצתו עדיין לא נסגרה. "יש לנו חברים מניו יורק מכל הגילאים והסטטוסים. אני למשל מגיע עם בת הזוג שלי וגם עם אמא שלי. יש זוגות נשואים, רווקות ורווקים בכל הגילים, יש גם קבוצה של ישראלים ורבים מאיתנו בקבוצה יהודים". בברנינג מן, אגב, יש גם מתחם לילדים. יש מבוגרים ששומרים על הילדים במתחם הקרוי קידסויל ולאורך היום נערכות פעילויות מיוחדות גם עבורם”.

 

ליאון מספר שלא כל אחד מתקבל לקבוצה. "אם אין לך כישורי ארגון, אם אתה לא יכול להביא משהו מעניין, אתה לא יכול להצטרף. מספר המקומות מוגבל והתנאים במדבר לא פשוטים ומחייבים משהו שיגיע מכל אחד. אנחנו צריכים כל שנה לחדש ואנחנו חייבים אנשים שיכולים להוביל את החידושים. בחרנו בשנה הראשונה 32 חברים. השנה ניסע כמעט מאה".

 

בחודשים אלו, כמה שבועות לפני הנסיעה הגדולה נפגשת הקבוצה בעיר לעיתים תכופות ומתגבשת."אנחנו רוצים להגיע מחוברים. יש המון אתגרים, קשיים וכל שנה אנשים נפצעים ואפילו מתים שם, אז חשוב לנו לחלק תפקידים ולהתחבר".

 

לאורך שבועהפסטיבל בסוף חודש אוגוסט, צומחת במדבר עיר של ממש, שהופכת בשבוע הזה לרביעית בגודלה במדינת נבאדה. פיינגולד טוען שהסיבה העיקרית לפופולריות הגוברת של הפסטיבל נעוצה ברשיונות הגדלים שמקבלים המארגנים להרחבת השטח. לכן יש יותר ויותר אנשים שיכולים להגיע ולהתרשם. בסוף השבוע, שיוצא תמיד בלייבור דיי, מגיע רגע השיא עם שריפת דמות אדם מעץ בגובה 15 מטר. מיד לאחר מכאן ננעל הפסטיבל והעיר נעלמת הודות למתנדבים שאמונים על העלמת כל פרט.