האצן מהמדינה הנחשלת במרכז אפריקה, שהגיע לכאן רק כדי לבקש בסיום האולימפיאדה מקלט מדיני מהמדינה המארחת. הסיפור שלו יעשה הרבה רעש, הוא באמת יישאר בברזיל לכמה חודשים, ואז יוסגר בשקט בשקט בחזרה למדינה שלו, שם יישפט ל-4,000 מלקות.
ההוא שמזכיר לכולם מהי "רוח הספורט". אתם יודעים, נדרס ע"י רכב פינוי גזם של העירייה 5 דקות אחרי תחילת המרתון, אבל בכל זאת מסיים את 42 הקילומטרים ( 14 שעות אחרי המנצח), וכולם מתעלפים מההקרבה, ההתמדה והאופן המרגש שבו הוא חצה את קו הסיום.
המתאבק/ג'ודאי האיראני שבמשך 4 שנים חלם על השתתפות במשחקים האולימפיים, ובלילה בלילה אפילו פינטז על מדליה, אבל הוגרל כבר בסיבוב הראשון נגד יריב מישראל, אז מיד הודיע שהוא פורש. בוא'נה, חבל שאין עוד עמים ששונאים אותנו, יכולנו לטייל בקלילות עד לפודיום.
ההוא שיצטרך לעזוב את ברזיל בתוך שריונית של ברינקס, מרוב הזהב שגרף במשחקים. אין כאן הרבה אופציות, זה יכול להיות או אצן ג'מייקני שרירי, שחיין אמריקאי עם חזה מגולח בטקסטורת שיש ונציאני, או מתעמל סיני שהפסיק לגבוה בכיתה ד'.
קופצת לגובה מהבלקן, עם סבירות גבוהה לקרואטיה או סרביה, שתשיג תוצאות מרשימות מאוד – אולי אפילו תתהדר במדליה או שתיים – אבל אתה עדיין תזכור אותה בזכות הרגליים הארוכות ארוכות האלה.