"לא מבשלים ארוחת צהריים בבית"

בבית משפחת מוטי מבשלים ארוחות חמות רק בסופ"ש, המאכל האהוב עליהם באמצע השבוע הוא טורטייה וארוחת הערב מועדת למריבות משפחתיות. רותי אבירי עם הפתרון שיגרום למשפחה להתחיל לאכול בריא

בשיתוף תנובה

 

משפחת מוטי, רמלה

 

המשפחה

אופירה (39), מזכירה במשרד עורכי דין בתל-אביב, אורן (39), איש מכירות’ הבן אביב והבת דניאל (שנולדה דקה תמימה לפניו), תאומים בני שבע שסיימו כיתה א', והתינוקת תבל בת שמונה חודשים.

 

ההתחלה

אופירה ואורן הכירו לפני 20 שנה, כשעבדו כסלקטורים בכניסה לבורסה ליהלומים ברמת-גן. התחתנו ב-2005.

 

בוקר

אופירה קמה ב-6:20, מאכילה ומלבישה את התינוקת, ולקראת 7:00 מעירה את התאומים. לארוחת בוקר לא נשאר זמן. "הנסיעה בבוקר מרמלה לתל-אביב היא סיוט, שעה וחצי של פקקים. אורן ואני לא אוכלים או שותים כלום. אביב יכול לפעמים, אם יש קצת זמן, לשתות כוס שוקו".

 

קיראו עוד במדור בית בריא

 

תשע עד שלוש

שעות העבודה של אופירה במשרד. "אני לא מביאה איתי אוכל מהבית. בדרך כלל כשמגיעה שותה נס קפה עם ערגליות. הכל מהר, מהר, מהר. תוך כדי תנועה. יכולה להעביר יום שלם בלי לאכול כלום, או רק בנשנושים של ערגליות, קרקרים, בייגלה, פירות יבשים, שוקולד או בורקס שמישהו מביא למשרד".

 

התאומים

אופירה מכינה להם כריך לבית-הספר עם מה שהם מבקשים ("טונה, גבינה צהובה, חומוס, פסטרמה, סלט ביצים"). בשעה שתיים הם אוכלים צהריים בבית-הספר, מנה מחמגשית שכוללת מנת בשר או עוף, עם תוספות כמו פתיתים או אורז.

 

 

 

שעות המעבר

כך מכנה אופירה את השעות שבין הגעת הילדים הביתה ועד לארוחת הערב. "אלה הרגעים שבהם אין לי דקה לעצמי", היא אומרת. "אם הילדים מגיעים הביתה רעבים, אני שואלת 'לא אכלתם היום בבית-הספר?'. אני לא מכינה ארוחות צהריים בבית. אני סומכת על זה שהילדים יאכלו בבית-הספר, ואני גם אומרת את זה לילדים, שיידעו".

 

נשנושים

"שעות המעבר הן הכי קשות", אומרת אופירה. "הילדים יכולים סתם לפתוח את המקרר ולחפש. בדרך כלל ימצאו שם פירות וירקות. יש בבית גם חטיפים, עוגיות, ופלים, קרטיבים וגלידות, ולפעמים אני מרשה להם. אני לא רוצה כל הזמן להגיד 'לא'".

 

טיגון

אורן אוהב את האוכל שלו מטוגן. הוא לא מבשל, אבל כשאופירה לא בבית, הוא מנצל את המצב ("אני לא סובלת את הריח") ומטגן לעצמו משהו. מדי יום הוא יוצא לעבודה עם צידנית מלאה בפירות ובקרקרים למשך היום. "זה לא מספיק לו, הוא גבר", אומרת אופירה. "אז הוא מטגן צ'יפס למשל. בלילה, כשכולם ישנים, הוא זולל גם חטיפים, עוגות ועוגיות".

 

 

בישול

"כשמדובר במטבח, אני עצלנית", מודה אופירה. "מעדיפה שהכל יהיה מהיר ופשוט".

 

ארוחת ערב

פעם היו קונים בחוץ מגש פיצה בדרך הביתה מהחוג – במחיר של 10 או 15 שקלים למגש – ואוכלים בבית. "היום גילינו את הטורטיות, ובארוחת ערב אני מכינה פיצה מטורטייה, או חביתה, גבינות, מוצרי חלב. הילדים יכולים לאכול גביע קוטג' שלם עם פריכיות".

 

ויכוחים

כמעט מדי ערב יושבים לארוחת ערב משפחתית, שהופכת די מהר לדיון לוהט סביב נושא האוכל. "אביב מוכן לאכול רק מלפפון ומסרב לנסות לטעום ירק אחר", מתארת אופירה. "אורן מנסה לשכנע אותו ואת דניאל לאכול כל מיני דברים, אבל אני לא אוהבת את כל ההתעסקות הזו סביב האוכל. אני שמה מה שיש על השולחן, ומי שרוצה – שיאכל".

 

שתייה מתוקה

"אין אצלנו. שותים רק מים", מכריזה אופירה. "מחזיקים במגירה תרכיז ממותק, שלפעמים הילדים שותים ממנו, רק בשבתות".

 

סופי שבוע

אופירה מבשלת, למרות שהיא לא אוהבת "אני לא מרגישה שמתענגים על מה שאני מכינה, אז למה להתאמץ? הילדים רוצים רק אוכל פשוט: פתיתים, פסטה, אורז. לאורן ולי אני מכינה דגים בתנור או דגים ברוטב אדום, או עוף בגריל עם תפוחי אדמה. אני רואה אנשים שטורחים שעות על בישולים לשבת, אבל אני מאמינה בפשטות. בקיץ יש לנו בשבתות בורקסים קפואים שאני אופה, ובחורף מכינה חמין".

 

הכי מטריד

"הוויכוחים סביב האוכל בארוחת הערב וחוסר הנכונות של אביב להתנסות במאכלים חדשים. גם חוסר הסדר שלי באוכל מטריד אותי, ולדעתי זה גם מה שגורם לי להיות בעודף משקל".

 

 

משפחת מוטי צריכה לעשות בדק בית ולבדוק לפני הכל האם היא באמת מוכנה לשינוי.

 

ברור שאופירה לא אוהבת להשקיע בבישולים ובהכנת אוכל לילדים. האמת שהיא צודקת- בהחלט אפשר "שהכל יהיה מהיר ופשוט", אך אם חשוב לנו שהבית יהיה בריא, זה לא יכול להיות תמורת אוכל בריא והרגלי אכילה נכונים.

 

הקלות בה אופירה מרשה לעצמה רק לנשנש כל היום מזונות כגון "ערגליות, קרקרים, בייגלה, פירות יבשים, שוקולד או בורקס שמישהו מביא למשרד" והקלות בה נכנסים הביתה באופן קבוע (גם אם לא נאכלים באופן קבוע) מזונות כגון "בורקסים, חטיפים, עוגות, עוגיות, ופלים וכו'..", יחד עם חוסר ההשקעה המחשבתית ובפועל בהכנת ארוחות בריאות לה באופן אישי ולכל המשפחה, חייבת להשתנות, ועל השינוי להיות קודם כל תפיסתי! שינוי אינו דבר שקל לעשות. כדי לעשות שינוי אמיתי צריך רצון לעשות אותו והבנה שזה תהליך שיש לקחת צעד אחרי צעד.

 

היות ולמשפחת מוטי יש הרבה שינויים שהיא צריכה לעשות, צריך לנסות להתחיל לא דווקא בדברים שהכי מפריעים לה, אלא בדברים שיהיה לה הכי קל לשנות. שינויים קטנים יקנו תחושות הצלחה ואלו יעוררו חשק לעוד הצלחות, אשר יגדילו את הכח והמוטיבציה לערוך שינויים יותר גדולים. אלו, בסופו של דבר יצרו בית בריא יותר ויותר כמעט ללא תחושת מאמץ.

 

העובדה שמשפחת מוטי בחרה להצטרף לפרויקט "בית בריא", מוכיחה שהזרע של הרצון כבר נמצא ואני מקווה שזאת תחילתו של השגת "בית בריא" עבורם!

 

ועוד קצת נקודות לשים לב:

לא נורא שההורים לא אוכלים ארוחת בוקר בבית. הם גם יכולים לקחת משהו לדרך או לאכול כשמגיעים לעבודה. אבל לילדים - לא לוותר!

 

אם הילדים מגיעים רעבים מאוד כדאי שאופירה תגיש להם אוכל בריא ולא תכעס שלא היו רעבים בשעת הארוחה בבית הספר ולא אכלו שם. חשוב לאפשר להם לאכול לפי תחושות הרעב והשובע הטבעיים שלהם ולא לפי מה שנח לנו ההורים.

 

לא פלא שאורן אוכל הרבה חטיפים, עוגות ועוגיות בשעות הלילה. הוא בהחלט לא יכול לחיות כל היום על פירות וקרקרים, וחשוב שידאג לעצמו לפחות לארוחה אחת "נורמאלית" במשך היום. זה יכול לעזור לו להקטין רעב גדול שעלול להתעורר בשעות המאוחרות אשר גורם לו לנשנש חטיפים וממתקים.

 

לאורן דווקא נראה שיותר מפריעה האכילה הלא בריאה של הילדים, אך הוא זקוק להדרכה כיצד לעזור להם לאכול יותר בריא באווירה נעימה ונטולת ריבים, ויכוחים וניסיונות שכנוע עקרים.

 

ציון לשבח מגיע למשפחת מוטי על כך שאוכלים כמעט כל יום יחד, שלא אוכלים הרבה בחוץ, שבבית יש ומציעים פירות וירקות ובעיקר על כך ששותים רק מים!