לאומי יפצה: זהות נגנבה לצורך פתיחת חשבון

ישראלי שחזר מלימודים בחו"ל נעצר אחרי שגילה נושים המחזיקים בצ'קים "שלו" מסניף בי-ם. הוא תבע את הבנק שהתרשל כשאפשר את פתיחת החשבון

עו"ד יפתח אבן-עזרא עודכן: 03.08.16, 17:46

בית משפט השלום בחיפה חייב לאחרונה את בנק לאומי לפצות ב-65 אלף שקל אדם שזהותו נגנבה ושימשה לפתיחת חשבון הקשור בפרשת הונאה. השופט יעקב וגנר קבע שהבנק התרשל כשאפשר את פתיחת החשבון ללא בדיקה ראויה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

לפני 15 שנים עזב התובע לקנדה לצורך לימודי תואר שני. עם שובו ב-2007 הוא גילה נושים רבים שמחזיקים בצ'קים שנמשכו מחשבון שנפתח על שמו בסניף לאומי בעמק רפאים בירושלים. כשהגיע לסניף לברר במה מדובר מצא עצמו מובל באזיקים לחקירה. מאוחר יותר התברר שפקידי הבנק הזעיקו את השוטרים בשל חשד במעורבותו בפרשת הונאה שהתרחשה בכמה בנקים באזור.

 

החקירה המשטרתית העלתה מן הסתם שהאיש לא היה אחד העבריינים אלא קורבן. הוא שוחרר והצליח לקבל פסק דין הצהרתי שקבע שהוא לא הבעלים של החשבון שממנו נמשכו הצ'קים.

 

ב-2013 הוא הגיש תביעה לפיצויים על הנזקים שנגרמו לו עקב מחדליו של הבנק, שאפשר לאדם אחר לפתוח חשבון מזויף על שמו ולמשוך משם צ'קים רבים. לדבריו, אילו נציגי הבנק היו מבצעים בדיקה מול רשם האוכלוסין, הם היו מגלים שכלל אינו מתגורר בארץ ושכתובת המגורים שלו שונה מזו שצוינה בתעודת הזהות המזויפת שהוגשה להם. הוא הפנה לסימנים נוספים שהבנק היה צריך לשים לב אליהם, כמו הכיתוב "רווק" בתעודת הזהות המזויפת בזמן שהיה נשוי, וכן היעדר המילה "היהודי" בסעיף לאום.

 

התובע הדגיש את עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל מעצרו כאחרון העבריינים ועקב הגבלת השימוש בכרטיסי האשראי שלו.

 

מנגד כפר הבנק בטענות והסביר כי תעודת הזהות שהוצגה לנציגיו בזמן פתיחת החשבון נחזתה להיות שלמה, אותנטית ועם תמונה ברורה. לעמדת הבנק, הוא לא מחויב לערוך אימות מול מרשם האוכלוסין בכל פעם שלקוח פותח חשבון. עוד נטען כי אפשר משיכת צ'קים רק לאחר שבמשך חודשים הופקדו בחשבון כספים.

 

אלא שהשופט יעקב וגנר קיבל את גרסת התובע. לדבריו, מלבד העובדה שהבנק היה צריך להימנע מפתיחת החשבון, הוא נכשל במעקב אחר התנועות בחשבון וכך אפשר לזייפן למשוך צ'קים ב"כמות לא הגיונית". התנהלות זו מצביעה על אחד משניים: היעדרם של נוהלי בקרה או לחלופין התעלמות גורפת מנהלים קיימים.

 

נקבע כי מחדלי הבנק הם שהביאו לכך שהתובע נאלץ להיאבק בכמה חזיתות לטיהור שמו ולהתגונן מפני תביעות כספיות על לא עוול בכפו, וזאת מעבר להשפלה ולעוגמת הנפש שהסבו לו העיכוב והמעצר הפומביים.

 

לפיכך קיבל השופט וגנר את התביעה נגד הבנק וחייב אותו לפצות את התובע ב-65 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת בשיעור של 15% מסכום הפיצוי.

 

 
פורסם לראשונה 03.08.16, 06:59