15 דברים שלמדתי במהלך ההריון:
חבל שלימדו אותנו כל השנים לשנוא את הבטן שלנו ולאהוב אותה רק כשיש בתוכה מישהו אחר. צריך לאהוב אותה גם אם יש בה תינוק וגם אם יש בה שווארמה.
הם לא אומרים לך כלום עד שאת לא מודיעה שאת בהריון, גם כשכבר רואים בטן. השיא היה שחברה לעבודה אמרה לי - "רזית". אמרתי לה - "ממי אני בהריון". היא אמרה לי - "וואלה, כן, ידוע שבהריון מרזים".
ככה כולם אומרים. שזו המחמאה הכי מוזרה שנתקלתי בה. כאילו זה אקססורי. אה ,יפה לי? טוב אני אקנה אותו. מה הסוד שלך? מסקרה, סומק ועובר.
מציעים לך לשבת, נותנים לך מים. סוף סוף! ככה צריך להתייחס לכל אישה בכל זמן נתון. למרות שהיום צעק עליי נהג משאית שחסמתי אותו - "מטומטמת! את הכי מטומטמת!" והערכתי אותו שהוא לא נפל בפח הזה של בטן ענקית + תשוקה לבורקס. כל הכבוד גבר!
עוברים דירה, קונים אוטו, קונים מדיח כלים. כאילו עושים לתינוק שיבוא הצגה כזאת של - "תראה החיים שלנו ממש נהדרים. אנחנו לא האנשים החוראנים האלה שהיינו פעם לפני שבוע".
אל תפספסו:
- "הורמונים מוטרפים שולטים לי ברגשות"
- הסיכוי ללידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי
- ציוד לתינוק - אפשר גם לא להוציא אלפי שקלים
היית שבוע 13, עוד שניה את 14. אחרי חיים שלמים שלא מתקדמים לשום מקום (מי זוכר מה עשית ב-2013?) פתאום שוב יש ספירה. פתאום את שוב במסגרת. קייטנה,בה"ד 12, הריון - סיים שיט.
יש לך צרבת אז הילד שעיר. האף שלך גדול - את עומדת ללדת. אבל במקום הראשון זוכה האמונה המגעילה ביותר - "יש לך בן, נכון? כי את יפה. בת לוקחת מהאמא את כל היופי". אחר כך מתפלאים איך מגיעה שנאת נשים לעולם. איך? בערך בשבוע 14.
רואים חושך ונקודות לבנות. ואז מצביעים ואומרים לך - הנה את רואה? ואת כזה עושה פרצוף מתפעל. כן כן, איזה ראש חמוד. לא, זאת הקיבה. אה. אחלה קיבה. חזקה כזאת.
יש לי בן בבטן, מה שאומר שבסוף אנחנו מביאות את הגברים לעולם. זה לופ אינסופי. באחת משיחות הקיטורים על גברים יצא לי להגיד את המשפט - "בואנה הם כאלה מפגרים. מי יצר אותם?" אני, אני.
הורמונים הם הדרך שלנו להיות סוף סוף מי שאנחנו באמת, ולא ה"חמודות" האלה שהעולם רוצה שנהיה.
עולם הרפואה נוצר כדי להלחיץ את האישה ולהגיד לה - שמעי, את הכי בטוחה כשיש לך מוניטור על הבטן ורופא עם שם מוזר וניאון. השיא היה כשהרגשתי תנועות עובר וד"ר חורבשובסקי הכריח אותי לשבת ארבע שעות עם מוניטור, רק כי גם הוא רצה להרגיש.
לבחור שם לילד זה אולי ההחלטה הכי מלחיצה, אפילו יותר מלהביא ילד. מה אני יודעת אם הוא אייל? ליאם? מעיין הבן? נועם בלי ו? אומרים לי שכשהוא ייצא את כבר תראי. מה אני אראה? אני אראה תינוק. שזה אגב השם שלו כרגע. כאילו - תינוקי.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
כמו כל דבר, גם הריון מתחלק לשלושה חלקים - התחלה, אמצע וגיהנום.
לא לשתות, לא לעשן, אבל אתם יודעים מה? הריון זה אחת החוויות הכי פסיכיות. יש לך יצור שזז לך בבטן ואת כזה - "היי, כן באתי להעביר את האוטו טסט". זה הטריפ הכי חזק שהייתי בו.
ממש לא חשבתי שאני אהיה מאלו שעושות תמונות נוגות על קיר ומביטות אל האור שנכנס דרך החלון. אמרתי לעדי הצלמת - "בואי נעשה בוק הריון אמיתי עם קיא וצרבות". אבל שתי דקות אחרי אני מבינה שהציניות יפה לפוסטים ולתמונות הרבה יותר יפה עדינות ורגש. והאמת, ההריון הזה זה הדבר הכי טוב שהיה לי בחיים. תודה אלוהים. תודה אמא אדמה.
איזה הריון יפה, אני אקנה אותו. יאללה ילד בוא כבר, מחכים לך.
הדר לוי היא סטנדאפיסטית וקומיקאית, מופיעה למעלה מעשר שנים בטלוויזיה ועל הבמה עם מופע סטנד אפ אישי ומקורי משלה. לעמוד הפייסבוק של הדר
ואיך נראה הריון על פי המאיירת Line Severinsen? צפו: