יש מאכלים שמפחיד להכין, כאלה שיצא להם שם של קשים להכנה. גם אם קראת 100 מתכונים בספרי בישול ובאינטרנט, תמיד יהיה מישהו שיעיר לך על משהו ויוריד לך את כל הביטחון העצמי, תוך כדי שהוא מעיר הערות כמו: "האורז שלי יוצא אחד אחד, לא כמו זה", או "חכה תטעם את החמין שלי ותראה מה זה חמין".
כך תכינו את המנה המנצחת של שבת בבוקר:
אני חושב שאחד מהמאכלים שיש לבשלנים פוביה מהם הוא חומוס, ואני מתכוון לממרח ולא לגרגירים. חומוס הוא פולחן, הוא קודש הקודשים. אין אחד שאין לו איזו חומוסייה מועדפת שרק אצלה הוא אוכל, ואין סיכוי חלילה שהוא יאכל במקום אחר.
יש מאות חומוסיות בישראל, ולכל אחת ואחת יש את קהל המאמינים שלה, את עשרות הכתבות שנכתבו עליה, השוואות מול אחרות ושיאי גינס שנשברו שם. משברים פוליטיים קרו בגלל המשחה הצהבהבה הזאת.
הכנתי עשרות פעמים חומוס בחיי, ואין פעם אחת שהוא יצא לי זהה לחלוטין לפעם הקודמת שהכנתי. חומוס תמיד טריקי ומסתורי, ואף אחד לא באמת יודע מה המקור שלו, חלק אומרים לבנון, חלק מצריים, ואפילו הוויקיפדיה מבולבלת לגבי הזהות של החומוס (נשבע שחיפשתי בערך חומוס בויקיפדיה).
אחד הדברים שאני הכי חושש להתעסק איתם זה דברים לא ברורים ללא זהות, ולכן אם חשבתם שאתן כאן מתכון של חומוס - אז טעיתם, כי קשה לתת מתכון לחומוס גם אם אהיה הכי מדוייק בעולם ואשתמש במשקלים של גרמים - מה שאני שונא במיוחד - זה לא יהיה מספיק מדויק. הסיבה היא שחומוס הוא מסוג המאכלים שדורשים ״יד״, כאלה שאתה צריך להכין אותם עשרות פעמים כדי להגיע לתוצאה שאתה אוהב.
אין בעיני את החומוס "הכי טוב בארץ", אלא יש את "החומוסייה שאנחנו הכי אוהבים", ולכן התחשק לי לתת לכם את האחות היותר קלה של החומוס - המסבחה - גרגירי חומוס חמים עם טחינה, שלהם הוספתי קצת בשר ופלפלים חריפים, וזו אחלה ארוחה לשבת בבוקר .
מצרכים (ל-6 מנות):
1/2 ק"ג גרגירי חומוס, מושרים במים למשך הלילה
1 כף גדושה כמון
8 שיני שום, קצוצות
1 בצל גדול, קצוץ דק
1 פלפל חריף ירוק, פרוס דק
1 מיץ מלימון שלם
1 כוס טחינה גולמית
1/2 ק"ג בשר עגל טחון
1/4 כוס שמן זית
צרור פטרוזילה קצוצה
מלח
פלפל
1/2 כפית סודה לשתייה
2 עגבניות מגוררות להגשה
מעט שמן לטיגון
אופן ההכנה:
אבי ביטון הוא שף "מזל טלה"