מבוכה גדולה לשליחות האמריקאיות בריצה ל-4X100 מטר במשחקים האולימפיים. במהלך ריצת חצי הגמר, אליסון פליקס הפילה את המקל כשניסתה להעביר אותו לאינגליש גרדנר, ובשל כך נבחרת ארה"ב סיימה אחרונה בזמן של 1:06.71 דקות. ארה"ב הגישה ערעור בטענה שהמקל נפל בעקבות מגע שהיה לפליקס עם אחת הרצות הברזילאיות בזמן ניסיון ההחלפה בינה לבין גרדנר.
בסופו של דבר הוועדה המארגנת קיבלה חלקית את הטענה ובשעה 1:00 בלילה לערך (בין חמישי לשישי) האמריקאיות ירוצו במקצה נגד השעון במטרה לקבוע זמן שיספיק להן להיכנס לגמר. יש לציין כי פליקס דרשה מאינגליש לסיים את המירוץ כי רק כך השליחות האמריקאיות יכלו להגיש ערעור. אם הן לא היו מסיימות את המקצה, עפ"י התקנון הן לא יכלו לנסות ולערער על התוצאה.
התסריט ההזוי רק הולך ומסתבך. האמריקאיות צריכות לחצות את קו הסיום בזמן טוב יותר מ-42.70 שניות, בו סיימו נבחרות סין וקנדה (מקומות 7-8). במידה וארה"ב אכן תעבור את השתיים, סין וקנדה יאלצו להתחרות אחת מול השנייה בעוד מקצה כדי לקבוע מי מביניהן תעלה לגמר.
האמריקאיות שובצו למקצה השני של חצי הגמר יחד עם גרמניה, ניגריה וטרינידד. בסופו של דבר מי שסיימו בזמנים הטובים ביותר את שני המקצים הן ג'מייקה - 41.79 שניות ובריטניה - 41.93. גרמניה, אוקראינה, ניגריה, טרינידד, קנדה וסין העפילו אף הן לגמר שייערך בשבת לפנות בוקר (4:15 בין שישי לשבת).
בריצה המקבילה לגברים לא היו יותר מדי הפתעות. נבחרת ארה"ב העפילה מהמקום הראשון לגמר בזמן של 37.65 שניות. יפן סיימה במקום השני - 37.68. ג'מייקה ללא אוסיין בולט שנח לקראת הגמר, עלתה רק מהמקום החמישי (37.94).
דקות ספורות אחרי המבוכה של האמריקאיות, קרון קלמנט החזיר במעט את הכבוד לארצו אחרי שזכה במדליית הזהב בריצה ל-400 מטר משוכות. קלמנט עצר את השעון על 47.73 (שיא עונתי). את מדליית הכסף קטף מוצ'רו טומוטי הקנייתי (47.78). יסמאני קופלו הטורקי עם מדליית הארד - 47.92.
לפני הריצה הייתה דרמה כאשר מדליסט הארד מלונדון 2012, חאבייר קולסון הקובני, פסל בזינוק והודח. קולסון היה פייבוריט לעלות על הפודיום.