בשיתוף המרכז הרפואי מאיר
קשה לכולנו להתעלם מהם, כל אותם רצים עם גוף ארוך ורזה המעורר את קנאתנו, ללא פיסת שומן מיותר שניתן להבחין בה. ואכן, ריצה הינה אחת הדרכים הטובות ביותר לשריפת קלוריות, חיזוק שרירי ושיפור מערכת הלב-ריאה שלנו.
אבל לריצה יש לא רק יתרונות אלא גם לא מעט חסרונות. הררי מילים כבר נכתבו על פגיעות הברכיים, נזקי הסחוס, שברי המאמץ ושאר מינים כמו ה"דורבן" וחבריו.
אבל ישנן תופעות הנגרמות כתוצאה מריצה אותן רובנו מכירים הרבה פחות. אלה עלולות לגרום לחלק מחסידיה של הריצה לפתוח בספרינט חייהם דווקא לכיוון הנגדי, או אולי לצחוק כל הדרך לקו הסיום.
גם אם אתה מרתוניסט או איש ברזל נלהב, וגם אם אתה זה שפעם בשבוע יוצא להציג את בגדי הספורט החדשים בסיבוב של 500 מטר ריצה, כדאי לקרוא על הפגיעות היותר נדירות (וחלקן אפילו מוזרות) הנגרמות מריצה.
תופעה הגורמת להזדקנות מהירה של העור המשפיעה על מראם של רצים בגילאי השלושים ומעלה. איבוד מסת שומן גוררת איבוד נפח העור וגורמת למראה בו עצמות הפנים בולטות מאוד, עלייה בגמישות העור והעמקת הקמטים.
הפנים מקבלות מבנה משולש שבסיסו בחלקן העליון, מראה המזכיר קצת את סצנת הפנים הנמסות מהסרט שודדי התיבה האבודה.
יש החולקים על חלקה של הריצה בהתהוות המראה האופייני הזה וטוענים שמבנה שכזה יגרם גם מדיאטה קיצונית או כל פעילות ספורט אחרת בעצימות גדולה.
מחקר שבחן את פעילות הלב של 40 אתלטים מקצוענים (מרתון, טריאתלון ורכיבה על אופניים) הדגים עלייה בנפח הלב ובמקביל ירידה מסוימת בתפקודו של החדר הימני בלב ואף שינויים בשריר הלב, כל זאת שעה אחרי הפעילות.
הפתרון: אין מה לדאוג, בדיקה נוספת 11 יום אחרי הפעילות המאומצת הראתה שהנזק נעלם כלא היה אצל הרוב המוחלט של האתלטים.
מתייחס לתופעה של דלקת של הגיד של שריר הגלוטאוס מדיוס. זהו בעצם השריר המרכזי המרכיב את העכוז. התופעה שכיחה בעיקר אצל רצים למרחקים ארוכים. הגורמים הם "אימון יתר", מתיחת שרירים או חולשתם וחוסר איזון בין שרירי הליבה.
הכאב מתחיל בדרך כלל בעכוז ונודד מטה לכיוון החלק האחורי של הירך.
הפתרון: לא צריך לנסות לשנות את סגנון הריצה בשל כך אלא לנוח, לחזק את שרירי הליבה ולחזור בהדרגה לריצה.
והיה מי שאמר- שניים מפרטי הציוד החשובים ביותר שיש לי הן שתי נעליי.
הפתרון: מריחת וזלין על הפטמות או חבישתן לפני ריצה ארוכה שכזו.
בגדים עליונים ותחתונים המכילים אזורי רצועות דקות הבאות במגע עם הגוף, גם הם מקור לשפשופים וההזעה רק מחמירה את התופעה. על כן יש להעדיף נוחות על ניראות. בגדים נוחים מבדים לא מגרים ונושמים.
רבים מאיתנו מתחילים לנזול מאפם במהלך הריצה. ואכן כ 60 אחוזים מהרצים הופכים מנוזלים כשהם רצים בחוץ. הגורם הוא בעצם תגובה סוג של תגובה אלרגית המתפתחת במהלך הריצה וגוררת יצירה מוגברת של נזלת- Exercise-induced Rhinitis.
ישנה זרימה מוגברת של אוויר דרך ריריות הפה והאף כשקצב הנשימה מתגבר, וזו מגרה ייצור מוגבר של הנזלת. גם מזג אוויר יכול להשפיע על הגברת הריור במיוחד אויר קר או יבש.
הפתרון: לקיחת נוגדי היסטמין (נוגדי אלרגיה), הצטיידות בטישיו לפני היציאה לריצה או מעבר לריצה בתוך חדר הכושר.
הפתרון: תכנון נכון הכולל מקומות אפשריים לעצירה בדרך ובכל מקרה אין להפסיק לשתות בכדי למנוע את התופעה. במידה והתופעה מחמירה כדאי לפנות לרופא.
הכותב הוא רופא בכיר במחלקה האורטופדית במרכז הרפואי מאיר מאיר, השירות לפגיעות ספורט ואורטופד הסגל האולימפי הישראלי
המרכז הרפואי מאיר הינו המלווה הרשמי של נבחרת הספורטאים האולימפיתהכתבה מוגשת בשיתוף המרכז הרפואי מאיר
