גאווה ישראלית: הכרה בינלאומית ליינות ישראלים

לראשונה בתולדותיו של מגזין היין הנחשב בעולם, "ויין ספקטייטור", הוקדש השער של הגיליון האחרון ליינות ישראלים, כולל רשימה של 110 יינות שנוקדו על ידי חברי המערכת. מי המנצחים הגדולים, מי התרסק ומי הפתיע?

באחד מרגעי השיא בקריירה שלו, אמר טל ברודי בשנת 1977, עת שגברה מכבי תל-אביב על צסק"א מוסקבה: "אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה – לא רק בספורט, בהכל", או בגרסה המתוקנת של האמרה שהפכה לביטוי שגור בשפה העברית: "אנחנו על המפה!".

נבואה זו מגשימה את עצמה לא רק בענפי הספורט אלא גם בעולם היין: לראשונה בתולדותיו הקדיש מגזין היין האמריקאי המפורסם "ויין ספקטייטור" את עמוד השער שלו ליינות ישראליים, ובאותיות קידוש לבנה נכתב "היינות של ישראל – איכות מפתיעה מאזור עולה". יש שיחשבו שכל מילה מיותרת אך לדעתי ראוי להרחיב על המשמעויות של אירוע מכונן זה עבור תעשיית היין הישראלית, ואולי עבור כל ישראלי באשר הוא.

מי אתה "צופה היין"?

זקני השבט אולי זוכרים את העיתון העברי-ציוני "הצופה" שיצא לאור לראשונה בשנת 1937 כבטאון של תנועת "המזרחי", אולם כאן מדובר על צופה. "צופה היין" הוא מגזין יין נחשב, שכאמור הניף לראשונה בשערו את דגל ישראל.

 

"Wine Spectator" החל את דרכו בשנת 1976 כמגזין צהבהב בעיר הקליפורנית סן-דייגו. שלוש שנים לאחר מכן הוא נרכש על-ידי מרווין שאנקין ונדד אל ארצות הברית בזהות מחודשת המוכרת לנו עד היום.

המגזין ממותג קודם כל ולפני הכול כמגזין לסגנון חיים' שמתמקד ביין דרך פרסום מאמרים, חדשות מעולם היין ודירוג של מגוון יינות מרחבי העולם. מדי שנה יוצאים לאור 15 גיליונות, בהם נכלל דירוג של בין 400 ל-1000 יינות, בהסתמך על טעימה עיוורת בלבד. 

 

בשנה נתונה טועם צוות המגזין כ-13 אלף יינות, שחלקם הקטנטן מתברג אל רשימה שנתית הכוללת את 100 היינות הגדולים של המגזין, וכן רשימה נוספת, האהובה עלי מכל – רשימת היינות המהווים תמורה למחיר, באנגלית זה נשמע טוב יותר - Best Values, כי אחרי הכל כולנו רוצים לשלם פחות ולקבל יותר.

עבור מאות אלפי שתייני יין בעולם משמשים הדירוגים כלי לבחירת כוס היין המושלמת שלהם. יינות, יקבים ואפילו אזורי יין שלמים פלסו את דרכם אל הצמרת העולמית בהתבסס על מדליות ושבחים שקטפו ממגזינים וממבקרי היין הגדולים בעולם. ב-"ויין ספקטייטור" נע סולם הדירוג בין 100-1 וטווחי הניקוד מוגדרים באופן הבא:

 

• בין 95-100: קלאסיקה, יין מעולה.
• בין 90-94: יוצא מן הכלל. מפתיע מבחינת מאפיינים וסגנון.
• בין 85-89: טוב מאוד, יין בעל איכות מיוחדת.

 

היין של הארץ המובטחת

הסיפור הישראלי מתחיל עם מסעו של קים מרקוס, העורך הראשי של המגזין, לישראל, שכלל סיורים לאורכה ולרוחבה, וגישוש אחר יינות ויקבים פוטנציאליים להביא איתו אל שולחן הטעימה העיוורת, סביבו יושבים חברי המערכת של המגזין.

כבר אז נמצא מרקוס נפעם מהחדשנות והאיכות הבלתי רגילה שגילה, כך סיפר נעם יעקובי, מנכ"ל של יקב רקנאטי. הוא אף הדגיש כי התעשייה זינקה מאז ביקורו האחרון בארץ בשנת 2008.

 

הגיליון האחרון של המגזין נשלח למנויים בסוף השבוע האחרון, חושף את תוצאות המסע הנוסף שעשה לארץ, וכולל רשימה של למעלה מ-110 יינות שנוקדו על-ידי חברי המערכת - כולם בין 93-80 נקודות.

מי ברשימה? מי המנצחים הגדולים? מי התרסק? מי הפתיע?

הרשימה כוללת פסיפס של יינות שחושפים תעשייה שלא נחה לרגע: יינות אדומים, לבנים, רוזה, מבעבעים, זניים ובלנדים מזני ענבים פופולריים, כמו מרלו וקברנה סוביניון, לצד זנים ים-תיכוניים כמו קריניאן ומרסלאן, וזנים עתיקים כמו מראווי וחמדאני - כשנגלית לה אזוריות ודו-קיום ויינות מאזורים כמו הרי יהודה והגליל העליון משתבצים באותה הרשימה יחד עם יינות מענבי חברון ובית לחם.

 

הכירו את יקב מטר:

יינותיהם של 31 יקבים נכללו ברשימה, חלקם גדולים ונחשבים לחלוציים וותיקים בתעשייה, ואחרים הגיחו ממש לאחרונה, וביניהם: יקב 1848, עגור, אלכסנדר, אסף, ברקן, כרמל, קלו דה גת, כרמיזן, דלתון, פלם, הרי גליל, יקב רמת הגולן, גבעות, קפסוטו, כרמי יוסף, כישור, מרגלית, מטר, מדבר, אור הגנוז, פלטר, פסגות, רקנאטי, סגל, שילה, כרם שבו, סומק, תבור, טפרברג, טוליפ וצרעה.

היינות שזכו

ציון 90 +

יינות לבנים:

• שרדונה, קלו דה גת, הרי יהודה, 2012
• שרדונה אימפרסיון, טפרברג, הרי יהודה, 2014
• שורש לבן, צרעה, הרי יהודה, 2014
• חמדאני-ג'אנדלי הכוכב של בית לחם, כרמיזן, בית לחם, 2012
• מראווי, רקנאטי, חברון, 2014
• גוורצטרמינר, ירדן, יקב רמת הגולן, 2012

יינות אדומים:

• קומולוס, מטר, גליל, 2014
• קברנה סוביניון, אור הגנוז, מרום גליל, 2013
• שורש אדום, צרעה, הרי יהודה, 2014
• ספיישל רזרב אדום, רקנאטי, גליל עליון, 2013
• קברנה פראנק, שילה, שומרון, 2013
• מוזאיק, שומרון, הרי יהודה, 2012
• קברנה סוביניון למיטד אדישין 1/11000, תבור, גליל עליון, 2011
• אספרו, טוליפ, גליל עליון, 2013
• קברנה סוביניון, קלו דה גת, הרי יהודה, 2013
• עגור, שמירה מיוחדת, הרי יהודה, 2012

ציון 91 נקודות

יינות לבנים:

• שרדונה, מטר, גליל עליון, 2014
• שרדונה, ספיישל רזרב, ברקן, הרי יהודה והגליל העליון, 2012
• ספיישל רזרב לבן, רקנאטי, גליל עליון, 2014

יינות אדומים:

• קרניאן רזרב כרם פרא, קרנאטי, הרי יהודה, 2014
• יראון, הרי גליל, גליל עליון, 2012
• הרי יהודה אדום, צרעה, הרי יהודה, 2014

 

92 נקודות

יין לבן:

• הרי יהודה לבן, צרעה, הרי יהודה, 2014

 

93 נקודות

יין אדום:

• מיסטי הילס, צרעה, הרי יהודה, 2013

 

המנצחים הגדולים

קשה להצביע על מנצח אחד, כי עבור התעשייה הישראלית כולה מדובר בדקות של תהילת עולם, אולם אם נשפוט את הרשימה בהתבסס על ציונים בלבד אז ב-+90 נוקדו 23 יינות והמנצחים הגדולים הם אותם היקבים שהצליחו להכניס כמה שיותר יינות לעשירון העליון של הרשימה: יקב צרעה מהרי יהודה - אולי המנצח הגדול ברשימה - חמשת יינותיו מככבים בראשה ויין הדגל שלו - מיסטי הילס זכה בניקוד הגבוה ביותר לו זכה אי פעם יין ישראלי מהמגזין - 93 נקודות.

לאחר מכן יקב רקנאטי עם ארבעה יינות (ספיישל רזרב, קריניאן ומראווי), יקב שילה, יקב מטר וקלו דה גת, ששניים מיינותיהם נכנסו אל הפסגה.

 

מפתיע לראות בראש הרשימה כמות מכובדת של יינות לבנים (כ-40%), באזור יין בו תמיד נשמעים קולות של ייננים המקטרים כמה קשה להם עם הלבן. בהקשר הזה אי אפשר שלא להזכיר שני יינות לבנים יחידים במינם ומסוגם שקיבלו את הניקוד 90: המראווי של יקב רקנאטי והכוכב של בית לחם - החמדאני-ג'נדאלי של יקב כרמיזן. אלה יינות שמדברים את האקזוטיקה שבתעשייה המקומית, את החיפוש אחר אופקים חדשים או אולי כאלה שהיו פה לפני אלפי שנים, אך חשוב לצייר ולחפש אותם שוב. מדובר ביינות שיוצרו מזני ענבים עתיקים שמחקרים הראו שנצפו בכרמי האזור לפני אלפי שנים ושימשו בו זמנית למאכל וליצור יין.

 

אז אם כבר התחלתם להרהר בשאלה "מה תהיה משאלת הלב שלכם לשנה החדשה?", ייננים ויקבים כבר עברו את שלב ההרהור, והם מנסים כרגע לעכל את הבשורה. 

 

דבר פרסום כתבת השער במגזין "ויין ספקטייטור" הובא לידיעת מערכת אתר ynet באמצעות רשת החנויות "דרך היין".