מנכ"ל החברה שבנתה את החניון, 2013 : "לקחנו אדריכל שינהל את הקמת החניון במקום מהנדס. ככה חסכנו בעלות הפרויקט"

חשיפה: כך ויתרה החברה שבנתה את הפרויקט על מהנדס מוסמך שיוביל את הקמת החניון שהתמוטט אתמול • "אדריכל יפתור בעיות מהר יותר ממהנדס, שהוא למעשה איש טכני שאחראי לכך שהמבנה לא ייפול", אמר המנכ"ל רונן גינצבורג • גורמים בעולם הבנייה טוענים: "זה חוקי, אבל רק בגלל שהתחום פרוץ לגמרי" • מדניה סיבוס נמסר: "דברי המנכ"ל מדגישים את החשיבות שרואה החברה בהגברת תהליכי הפיקוח"

התמונות שהגיעו אתמול מאתר האסון ברמת החייל היו קשות. תל עפר עצום התנשא במקום שאתמול בבוקר עוד היה חניון תת־קרקעי בן 4 קומות, ממש על סף פתיחה לקהל הרחב. המוות המיותר והתקווה לחלץ את הלכודים טורדים את המנוחה — אך מטרידה לא פחות המחשבה שאת האסון הזה אפשר היה למנוע.

 

ב־2012 זכתה חברת אפריקה נכסים במכרז של עיריית תל־אביב להקמת החניון בפינת הרחובות הברזל והנחושת, בצמוד לבית החולים אסותא. הבנייה עצמה, שעליה הופקדה חברת הבת דניה סיבוס, החלה בנובמבר 2014.

 

 

אבל עוד לפני תחילת העבודות, בינואר 2013, סיפר בראיון לעיתון "כלכליסט" מנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינצבורג, על השיטה שבה בחרה לנהל את הפרויקט: את הבנייה יוביל אדריכל ולא מהנדס, במטרה לצמצם עלויות.

 

"בפרויקט הקמת חניון ציבורי ברמת החייל בתל אביב, שבו אנו הקבלן המבצע, לקחנו אדריכל שינהל אותו", הסביר גינצבורג. "הוא מודע לבעיות תכנוניות, סביבתיות וכדומה, ויכול לפתור אותן מהר יותר ממהנדס, שהוא למעשה איש טכני כמו קונסטרוקטור שאחראי לכך שהמבנה לא ייפול".

 

גינצבורג הסביר כי במקרים רבים אדריכל שהוא גם המתכנן הראשי וגם המנהל המבצע, מביא לחיסכון. "בפרויקט חניון הברזל, למשל, כבר חסכנו גם 2%־3% מעלות הפרויקט, ובפרויקטים של מגורים זה יכול לחסוך גם 2%־3% מערך הדירה". החברה העריכה כי החיסכון יגיע לכ־2 מיליון שקל.

 

 

 

 

 

הבחירה באדריכל לניהול פרויקט בנייה היא חוקית: בשנים האחרונות ישנם לא מעט פרויקטים שהובלו באופן הזה. ואולם, גורמים בעולם הבנייה טענו אתמול כי הסיבה לכך היא שתחום ניהול הפרויקטים בישראל פרוץ. בעוד במדינות רחבי העולם נדרשת הכשרה מיוחדת, לעיתים בת שנים, בארץ כל בוגר לימודי הנדסה או אדריכלות יכול לקבל לידיו פרויקטים מורכבים.

 

מהנדס ותיק אמר אתמול כי במבנה כמו חניון נושא השלד הינו קריטי, ולכן הבחירה שלא להעסיק מהנדס כמנהל הפרויקט בעייתית במיוחד. באחרונה החליטה הממשלה לצמצם עוד יותר את הפיקוח ההנדסי על אתרי בנייה, על פי דרישה של התאחדות בוני הארץ. איגוד המהנדסים התריע כי הדבר עלול להביא אסון. "אנחנו דורשים חובת פיקוח צמוד על כל פרויקט הנדסי", אמר אתמול יו"ר האיגוד, דני מריאן. "משמעות ההקלות שאושרו היא הפחתת היכולת של חברות להתמודד עם פרויקטים בעלי פוטנציאל סיכון לעובדים".

 

ישראל דוד, ממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים, הסביר אתמול: "מחצית מהעבודה על החניון היא שלד, שעדיף בה ניהול של מהנדס, ובחצי השני, בעבודות הגמר, עדיף אדריכל. בשנים שבהן התחילו את הפרויקט היה משבר של מחסור במהנדסים, ולכן היה זול יותר להעסיק אדריכלים".

 

מאפריקה ישראל נמסר אתמול בתגובה: "התייחסותו של גינצבורג מדגישה את החשיבות שרואה החברה בהגברת תהליכי הפיקוח, בנוסף לאדריכל הפרויקט שהינו המפקח העליון בכל מבנה שמוקם.  החברה תפעל ככל שיידרש ובכל האמצעים על מנת לסייע לגורמים הרשמיים בחקירת האירוע. החברה מביעה צער עמוק על מותם הטרגי של ההרוגים ומאחלת החלמה מהירה לפצועים".

 

זו לא הפעם הראשונה שמתגלים כשלים בפרויקטים של דניה סיבוס — ואפילו לא הפעם הראשונה בפרויקט חניון הברזל. במאי האחרון קרס עמוד בטון במהלך עבודות הבנייה וגרם לפציעת שני עובדים, אולם העבודות נמשכו כרגיל. אתמול התברר כי מינהל הבטיחות לא שלח פקח מטעמו אחרי האירוע, ובמשרד הכלכלה האחראי על כך מסרו אמש: "לא מוכרת לנו קריסה קודמת ולא התקבל דיווח כזה".

 

החניון שקרס אמור היה לקלוט בתוך זמן קצר 540 כלי רכב, ואסון כבד בהרבה עלול היה להתרחש אילו היה כבר מאוכלס. אפריקה ישראל זכתה במכרז להקמתו על קרקע של עיריית תל־אביב, כשהיא אמורה הייתה לממן ולהפעיל אותו במשך 20 שנה.

 

אתמול כבר החלה חקירת משטרה במחוז תל־אביב, ובמהלכה הגיעו החוקרים למשרדי החברות המעורבות בפרויקט. כמה בכירים נחקרו אתמול ובימים הקרובים צפוים להיחקר נוספים, כשעל הפרטים הוטל צו איסור פרסום. החקירה משותפת למשטרה ולמשרד העבודה והרווחה. בשנתיים האחרונות נפתחו שלוש חקירות נגד מנהלים בדניה סיבוס. במנהל הבטיחות ציינו אתמול כי מדובר בחברה גדולה ש"בחלק מאתריה נמצאו ליקויי בנייה משמעותיים".

 

השאלות הקשות

מדוע המשיכו העבודות כרגיל אחרי קריסת קורת הבטון במאי האחרון?

 

האם תקרת החניון תוכננה לעומס שהופעל עליה?

 

האם היה באתר הבנייה גורם מפקח מטעם היזם?

 

האם היה פיקוח אובייקטיבי על הביצוע?

 

מדוע מאושרים בישראל פרויקטים המנוהלים על ידי אדריכלים במקום מהנדסים?

 

מדוע לאור ריבוי התאונות ו־28 ההרוגים מתחילת השנה, לא מוגבר הפיקוח על 13 אלף אתרי בנייה בישראל?

 

למה לא ננקטות סנקציות נגד קבלנים שבאתריהם נהרגים פועלים?