"הייתי חולה בסרטן 3 פעמים - והחלמתי"

גיא תבורי חלה בסרטן 3 פעמים, אחרי שהחלים, החליט שהייעוד שלו בחיים הוא לתמוך בחולי סרטן ובמחלימים. עכשיו הוא נותן 7 עצות להתמודד עם הסרטן ואומר: "הדבר הכי חשוב עבור החולים הוא לחיות את החיים". טור אישי

בשיתוף העמותות אמ"ן וחליל האור

 

אם הייתי צריך לבחור עצה טובה אחת ויחידה לחולה סרטן שרק אובחן, הייתי אומר לו או לה, שהדבר היחיד החשוב הוא לחיות את החיים וכיצד אנחנו בוחרים לחיות אותם. מתי נמות ואיך, גם כאשר המוות "מוחשי" וקרוב, הן שאלות לא רלוונטיות, לא מקדמות ולא מעניינות.

 

בגיל 22 חליתי בסרטן דם מסוג הודג'קין לימפומה בפעם הראשונה. בגיל 24 בפעם השנייה, ושנה אחר כך בפעם השלישית. מהלומה שלא אני בגילי הצעיר ובוודאי לא סביבתי ידענו כיצד להתמודד איתה, כי סרטן הרי שווה למוות, או כך לפחות אני, הסביבה שלי אז ורוב האנשים שמפחדים מסרטן, פחד מוות, חושבים.

 

כשחליתי בסרטן והייתי באמצע טיפולים לא פשוטים כמו כימותרפיה והשתלת מח עצם גיליתי שאף פעם לא הקדשתי לחיים שלי מחשבה. באופן טבעי למדי, אנחנו לא נוטים לעשות זאת, כאשר הכל לכאורה על מי מנוחות. הסרטן העניק לי במתנה המון זמן לחשוב על זה.

 

רגע אחרי שהחלמתי בגיל 26 בחרתי את ייעודי לתמוך בחולי סרטן במצבי. השלמתי בגרויות, עשיתי פסיכומטרי, למדתי עבודה סוציאלית, ולפני כשנתיים הצטרפתי להקמת עמותת "חליל האור", עמותת הגג של רוב מחלות סרטן הדם בישראל כמנהל פרויקטים.

 

היום, אני בן 32, 10 שנים אחרי שאובחנתי לראשונה. נישאתי לשני (התחלנו לצאת שבוע אחרי תהליך השתלת מח העצם מתורם שעברתי), והיא הציעה לי לתמוך בחולים. אני אבא לרומי בן השנה ואני מממש את ייעודי.

 

אני עובד במשרה חלקית כעובד סוציאלי ברמב"ם במכון ההמטולוגי שבו טופלתי, מלווה חולים אחרי השתלת מח עצם, מנחה סדנאות וקבוצות במכון ההמטולוגי באיכילוב ומלווה חולים ובני משפחה באופן פרטי.

 

 

בעיניי, לתמיכה ממי שהיה שם בנעליכם, יש חשיבות, בעיקר נפשית, לחיים ולמוות. הנה כמה תובנות שהיו לי בדרך:

 

1. אקטיביות על פני פאסיביות

נהלו את המחלה שלכם ואת הרצונות שלכם על פי מסוגלותכם – תלמדו על המחלה, תתעניינו, תהיו מעורבים בקבלת החלטות. האקטיביות תעניק לכם תחושת שליטה ועוצמה, שתשרת אתכם בהתמודדות. גם כשאפשרות הבחירה, לכאורה, ניטלה מכם, אתם רוצים להיות בצד הבוחר של המפה.

 

הסבירו לרופא מראש מה אתם רוצים ובוחרים לדעת ומה לא. אני למשל לא רציתי לדעת מה תופעות הלוואי של הטיפולים ומה אני "אמור" להרגיש.

 

בכל שיחה / פגישה עם רופא, בקשו שיתלווה אליכם מישהו נוסף, להקשיב, לשאול שאלות שלא חשבת עליהן, להסביר את המידע ולתמוך. לא תמיד נרצה להיות נוכחים בשיחות הללו גם אם אנחנו נמצאים בהן בגופנו.

 

2. תעבדו בלעשות לעצמכם טוב

יוגה, קומדיות, ספרים, מורים רוחניים, אנשים שעושים לכם טוב על הלב, דימיון מודרך, מזון שאתם אוהבים, מסאז' בזרתות, מה שתבחרו . באותה מידה תרחיקו את הפחות טוב.

 

3. תקשיבו לגוף

הוא ואתם יודעים הכי טוב מה טוב בשבילכם. נצלו את הסרטן לחדד את ההקשבה אליו.

 

4. הסביבה תציל אתכם או תוריד אתכם

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. רוב האנשים מפחדים פחד מוות מפני ה – S וורד ומנעד ההתנהגויות נע בין חוסר טקט, כולל סיפורים על אחים /דודים/ חברים/ קרובים שנפטרו מהמחלה, מבטים מאוימים ועוד. בוודאי שיהיו גם כאלו שיאירו את נשמתכם באור יקרות.

 

רוב האנשים לא יודעים מה לעשות ואיך להתמודד עם חולי סרטן. לכן בחרו בקפידה את האנשים שסובבים אתכם בתקופת ההתמודדות. מומלץ לעשות זאת כדרך חיים ולמזער את החשיפה, או בכלל קשרים עם אנשים שלא עושים לכם טוב, לא במילה ולא בהתנהגות.

 

5. דברו ברור ועזבו כל תחושת אי נוחות

עזרו לאנשים לעזור לכם. למשל: בקשו מהם לדבר אתכם כרגיל על כל עניין שבעולם... תתפלאו עד כמה הם מתביישים לעשות זאת. בקשו מהם לעשות עבורכם מעשים שייטיבו אתכם, כמו אוכל או "סתם" להחזיק לכם את היד בטיפולים. לאנשים קל יותר כשאומרים להם למה מצפים מהם.

 

6. תבחרו את המטפלים שלכם

מצאו רופא שאתם סומכים עליו, מאמינים ובוטחים בו. אם אינכם מרגישים בנוח עם המטפלים שלכם, תחליפו אותם ללא היסוס. הצוות הרפואי לא יודע הכל. האחריות לבריאות ולאיכות החיים שלכם בידיים שלכם.

 

7. החלטות לכבוד "הסרטן" החדש

 בין אם הסרטן הגיע במקרה או לא, קחו אותו כהזדמנות לבחון מחדש את החיים שלכם ולהיות מי שאתם חולמים להיות בגרסה הכי טובה שלכם.

 

להעלות את המודעות

בחודש המודעות, בספטמבר, אנחנו פועלים כדי להעלות את המודעות לסוגים השונים של סרטני הדם באוכלוסייה הכללית ואצל החולים והמחלימים. 

 

ב-13.9 נקיים יום עיון לחולי לימפומה במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא.

ב-14.9 נקיים במרכז הרפואי סורוקה כנס לחולי לימפומה וCLL-

ב-15.9 נקיים את הכנס הארצי הראשון לחולי ולמחלימי הודג'קין במוזיאון "אדם וסביבה" בפתח תקווה.

 

כמו כן אנחנו משיקים את האתר החדש "חליל האור - מחוברים", שמטרתו לחבר בין מטופלים ובני משפחה "חדשים" שאך אובחנו לחולים או מחלימים, לפי "סינון" המתאים לו וליצור עמו קשר מיידי.

 

הכתבה מוגשת בשיתוף העמותות אמ"ן וחליל האור

 

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת יאנסן