פנסיה גם לעצמאים: בקרוב החיסכון יהפוך לחובה

למרות הנטייה של חלקים בקרב ציבור העצמאים להזניח את החיסכון לפנסיה, החשיבות של צבירת הון לגיל פרישה לא נופלת מזו של ציבור השכירים ולעיתים אף קריטית יותר. בעוד חודשים בודדים החיסכון הזה יהפוך גם לחובה

בשיתוף מנורה מבטחים

 

 

עצמאים רבים נהנים מחופש פעולה בכל הנוגע לעבודתם. אולם דווקא בשל כך רבים מהם לא ערים כל כך לחשיבות החיסכון הפנסיוני ולהשפעה שלו על עתידם.

 

בעוד אצל שכירים החיסכון לפנסיה מנוכה משכרם באופן אוטומטי על ידי המעסיק, הרי שעצמאי צריך לדאוג בעצמו לפרוצדורה. יתרה מכך, הוא נדרש להחליט כמה כסף להפריש תוך ידיעה כי הפרשה גדולה יותר תגרע מכמות המזומנים העכשווית.

 

ואולם, דווקא בשל כך חשיבות החיסכון לפנסיה גדולה יותר אצל העצמאי מאשר אצל השכיר, שכן במקרים של קשיים כלכליים - יש נטייה לקצץ דווקא בחיסכון לעתיד או אפילו במקרים בהם ההכנסות גדלות – זמן בו רצוי להגדיל את ההפרשה לפנסיה – החיסכון דווקא נשאר סטטי.

 

משנת 2008 חלה חובה על כל שכיר במשק להיות מבוטח בביטוח פנסיוני. שינוי המדיניות בשנת 2008 הוביל לכך שכלל השכירים במשק מחויבים ונהנים מביטוח פנסיוני שמקנה להם ולמשפחתם הן קצבה הולמת בעתיד והן הגנה מפני אבדן כושר עבודה או מקרי מוות.

צו ההרחבה לפנסיית חובה, חל אך ורק על השכירים במשק וכך נשארו שוב ציבור העצמאים מעבר לגדר. ציבור העצמאים בישראל שמהווה כ- 12.5% מציבור המועסקים נותר ללא ביטחון פנסיוני וזאת למרות שהוא סובל מאותם תחלואים של ציבור השכירים, רמת חיסכון נמוכה וחוסר מודעות.

 

בכדי לצמצם את הפער בשיעור החוסכים בין שכירים ועצמאים מתכננת הממשלה להפעיל החל מהשנה הבאה חובת הפקדה לחיסכון פנסיוני לעצמאים.

 

חובת ההפקדה לפנסיה תחול על עצמאים בין הגילאים 21 ל- 55 ביום כניסת החוק לתוקף. שיעור ההפקדה לפנסיית חובה לעצמאים יעמוד על 4.45% מההכנסה וזאת עד חצי מהשכר הממוצע במשק (כ-4,732 שקל). על כל שקל מעבר לסכום זה יצטרך העצמאי להפריש 12.55% עבור החיסכון.

 

כך לדוגמה, עצמאי בעל הכנסה חודשית של 6,000 שקל יהיה חייב בהפקדה לפנסיה של 369 שקל מדי חודש.

 

בנוסף, על מנת לעודד את החיסכון ארוך-הטווח, תוגדל הטבת המס של העצמאים לזיכוי בהפקדה לפנסיה בשיעור של 0.5%. בנוסף, בניגוד לעבר, תינתן הטבת מס נוספת בהפקדה לקרן השתלמות. כך עצמאי יוכל להפקיד 4.5% מהכנסתו לקרן השתלמות ולהיות זכאי להטבת מס, ללא תלות בהפקדה של 2.5% הנוספים לקרן השתלמות אשר אינם זכאים להטבת מס.

 

במועד הפקדת הכספים יסווגו הכספים ככספי תגמולים המיועדים לתשלום הקצבה החל מגיל הפרישה, אך שליש מהכספים יסווג לרכיב ייעודי למצבי אבטלה. חלוקת הכספים היא בדומה להבחנה הקיימת אצל השכיר בין הפקדות התגמולים להפקדות הפיצויים.

 

גם דמי אבטלה

עצמאי אשר סגר את עסקו, יוכל למשוך את הסכום הצבור למצבי אבטלה בהתאם לכללים הבאים:

 

• תקרת הסכום אשר הופקד לרכיב ייעודי למצבי אבטלה.

 

• מספר שנות עבודתו כעצמאי כפול 12,230 שקל, ובלבד שבאותם שנים לא קיבל מענק פרישה.

 

• מספר שנות עבודתו כעצמאי כפול הכנסתו המובטחת באותן שנים.

 

אם הסכום שנצבר ברכיב הייעודי למצבי אבטלה קטן משלוש פעמים שכר מינימום, יהיה ניתן להשלים כספים גם מרכיב התגמולים עד לשלוש פעמים שכר מינימום. הסיוע יינתן כקצבה חודשית, שתיפרס באופן שווה, על פני שלושה חודשים.

 

חיסכון זה מיועד לסייע לעצמאי בתקופות של אבטלה והן לסייע במימון הקמת עסק נוסף לצורך השתלבותו בשוק התעסוקה.

 

חשוב לזכור כי בדומה למשיכת פיצויים, גם משיכת כספים אלו יקטינו את החיסכון הצפוי לעצמאי לגיל פרישה.

 

היכן ניתן לחסוך?

ניתן לפנות ישירות לקרן הפנסיה או ליועץ פנסיוני או סוכן ביטוח ולהיעזר בהם בפתיחת החיסכון.

 

כדאי לדעת כי קיימים גם ממשקים דיגיטליים המאפשרים פתיחה והפקדה לחיסכון באמצעות האינטרנט בצורה קלה ופשוטה. כך לדוגמה מערכת "פנסיה בקליק" של מנורה מבטחים - מערכת תשלום אינטרנטית לפנסיית חובה. המערכת מחשבת באופן אוטומטי את אחוזי ההפקדה הנדרשים לפנסיה והסכום החודשי יורד מחשבון הבנק באמצעות הוראת קבע.

 

הכתבה מוגשת בשיתוף מנורה מבטחים