כך מפתחים תרבות ירושלמית בועטת

ירושלים הפכה לעיר מובילה של אירועי תרבות ויוזמות בתחומי התיאטרון, המחול, האמנות והקולנוע לא מעט בזכות הקרן לירושלים, האחראית על בניית סמלי התרבות הידועים ביותר בירושלים. מהם הפרויקטים שהקרן מתמקדת בהם? ומה מתכננת הקרן לעונת התרבות הקרובה בעיר? הקרן לירושלים מסכמת 50 שנה

בשיתוף הקרן לירושלים

 

כמעט כל מוסדות התרבות המרכזיים והמפורסמים של ירושלים קמו ב-50 השנים האחרונות בסיוע הקרן לירושלים ובתרומות נדיבות שגויסו על ידה: תיאטרון החאן, הסינמטק, מוזיאון מגדל דוד, תיאטרון הקרון, בית הספר לתיאטרון חזותי, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, בית הספר לקולנוע סם שפיגל והרשימה עוד ארוכה.

 

אך אם עד לפני מספר שנים הקרן פעלה בעיקר בהקמת המתחמים והמוסדות בהם יתרחשו אירועי התרבות, בשנים האחרונות נרשם שינוי מהותי במדיניות, והקרן החלה לשים דגש על דאגה לשמירת האמנים בעיר ויצירת פעילות תרבותית תוססת וחדשנית שתפנה גם לקהלים חדשים.

אצ'ה בר, מנהל תחום תרבות ואמנות בקרן לירושלים, אומר כי "במובן מסוים, הקרן התחברה למדיניות העירונית, שאומרת 'המוסדות כבר קיימים, ועכשיו צריך לדאוג להמשכיות שלהם'. לכן, בשנים האחרונות הושם דגש מיוחד על נושא של תוכן, ופחות על הקמת מבנים פיזיים. אין ספק שמדובר במשימה מורכבת יותר".

  

בנוסף, גייסה הקרן כספים לתמיכה בהשארת האמנים בעיר. "עשינו זאת על ידי כך שנתנו להם מקומות לעבוד ולהופיע, קידמנו את אמני ירושלים בפסטיבלים המובילים בעיר. במגעים של הקרן מול מנהלי הפסטיבלים, הקרן אמרה שהיא תממן את שכר האמנים, אם הפסטיבל יביא אמנים ירושלמים", אומר בר. תמיכה מסוג זה יצאה לפועל בהצלחה רבה בפסטיבל ישראל, 'מוסררה מיקס', פסטיבל האמנות העכשווית 'מנופים', פסטיבל השירה "ימי שירה" של כתב העת "משיב הרוח", תיאטרון ירושלים, ועוד.

 

איך בוחרים בפרויקטים בלי לדעת כמה כסף עומדים לגייס?

הקרן נמצאת בתהליך של שינוי תפיסה ומדיניות, הכולל התמקדות בתוכן ופחות בהקמת הבניינים עצמם. "זו התחלה של דרך ומדיניות, והיא לא פשוטה ליישום, בעיקר משום שאנחנו תלויי תרומות", מסביר בר. "למעשה, אנחנו לא יודעים מראש מה יהיה המצב בשנה הקרובה - אנחנו מכינים פרויקטים, וישנן כמה קרנות התורמות לפעילות תרבות ישירות, כך שבדרך כלל אנחנו מצליחים לתמוך בסכומים שתכננו מראש. התכנון נעשה לטווח הרחוק, ולמרבה השמחה ברוב המקרים התכנית מיושמת".

עם זאת, לדבריו, צריך להיות גמיש וקפדן בבחירה, משום שהמצב עשוי להשתנות ברגע, "את השיקולים אנחנו עושים בהתאם לתקציב הסופי - כמו האם לתת הרבה כסף למעט מוסדות, או מעט כסף להרבה מוסדות".

 

כתוצאה מכך, במהלך תכנון התמיכה הקרן בוחרת בקפידה את התחומים והפרויקטים שהיא תשים עליהם דגש במהלך השנה, על פי מגמות גיוס הכספים. "סימנו לעצמנו 10 פרויקטים שיש להם דגש ועדיפות, ולהם אנחנו מנסים לגייס כסף ורואים חשיבות לטווח הרחוק בנוף התרבותי של ירושלים".

בר מביא דוגמאות רבות לפרויקטים שפעלו בעיר בשנה החולפת וקיבלו דגש בתמיכה מהקרן. "חשוב להגיד שלתמוך זה לא לתת רק לתת צ'קים למוסדות. הקרן תומכת בפרויקטים מסוימים שמתאימים למדיניות ולחזון שלה בנוגע לעיר, ולכן היא נאלצת לברור את הפרויקטים שלה". מתוך מגוון הפרויקטים הנתמכים בחרנו דוגמאות שמציגות את אופי פעילות הקרן בשנים האחרונות:

 

הזירה הבינ-תחומית

הזירה הבינ-תחומית הוא מרכז של אמנות ניסיונות - בתחומים כמו מחול, מוזיקה ותיאטרון, שמאתגרת את המוסכמות ונותנת השראה לדרכי חשיבה חדשניות. "אנשי הזירה הפיקו בשנים האחרונות הצגת חדשניות, במדיום ניסיוני ופורץ דרך, בנוסף לאירועי תרבות כמו פרויקט "ההיפך מחי" במוזיאון הטבע, למשל. הקרן תומכת בפרויקטים של הזירה לאחר בחינת הפרויקט והאופי שלו", אומר בר.

הסיבה המרכזית לתמיכה בזירה היא העובדה שהיא משמשת בתור פלטפורמה לקולות אלטרנטיביים, שמצליחים לעורר את המחשבה ומצד שני למשוך קהל מגוון מרחבי העיר המחפש חוויה ייחודית. בנוסף, הזירה גם מדרבנת אמנים צעירים ליצור בירושלים, בעקבות ההזדמנויות שהיא מספקת להם להכשרה, להיכרות ולהצגת האמנות שלהם.

 

בית הספר לתיאטרון חזותי

"בית הספר לתיאטרון חזותי הוא משהו שאנחנו מאוד מאמינים בו, ולדעתנו מה שהוא עושה הוא משהו מיוחד. השנה תמכנו באירוע 'פינאלה' שהציג את עבודות בוגרי בית הספר, וגם גייסנו סכום כסף משמעותי לפרויקטי גמר של הסטודנטים, משום שידענו שהסטודנטים מוציאים הרבה כסף על הפרויקטים שלהם", אומר בר.

"תמכנו ב-9 פרויקטי גמר דרך בית הספר, משום שאסור לנו לתמוך באדם פרטי, וגם משום שבית הספר מפקח על ההוצאות". בר מספר כי הקרן תמכה באופן דומה לפרויקטים של בוגרים בבית הספר למוזיקה ולמחול בעיר.

 

מוסללה

הקרן לירושלים שמה דגש רב על יוזמות אמנותיות עם השפעה חברתית, אשר פועלות למען פיתוח הקהילה המקומית והעצמת תושבי ירושלים. דוגמה מצוינת לכך הוא בית הספר לאמנויות מוסללה, שנוסד ב-2009 כחלק מתהליך ההתחדשות האמנותי העובר על מרכז ירושלים. בית הספר משתמש באמנות ככלי לחיבור בין חברי הקהילות השונות, התכנית האמנותית מבוססת קהילה וסביבה, והיא כוללת יצירה של אמנות אורבנית, סדנאות, סיורי אמנות, קונצרטים וקורסים חינוכיים לסטודנטים לאמנות.

"לאחרונה עברה הפעילות של מוסללה משכונת מוסררה לבניין כלל, במטרה להגדיל את הפעילויות שלו ואת שיתוף הפעולה שלו עם אמנים וארגונים מקומיים", אומר בר. בניין 'כלל' נמצא בלב סצנת האמנות המתפתחת של ירושלים, ולאחר שהוזנח במשך שנים, עיריית ירושלים הכירה בו בתור חממה תרבותית עתידית, בה ישוכנו מרכזי אמנות ומסחר.

 

"בעזרת הקרן וגורמים נוספים, בוצע פרויקט "המרפסת" והגג האורבאני הירוק של מוסללה, הכולל מרפסת פנימית בגג הבניין, ואשר יפעיל את מרכז 'אדמהיא' לאמנות בת-קיימא, חווה חקלאית על הגג המוקמת יחד עם קבוצת 'קיימותה', ואפילו מרכז לדבוראות אורבנית".

 

מה הלאה?

הקרן לירושלים עובדת כל העת על תמיכה בפרויקטים עתידיים, על פי התקציב המשוער שאמור להגיע מתרומות. "אנחנו פועלים שנה אחרי שנה, לוקחים החלטות מהירות בהתאם למצב ומגיבים לכניסת כספים ומצד שני ליוזמות חדשות שמעלים בפנינו", מסביר בר. "כתוצאה מכך, אנחנו מגדירים סדר עדיפויות, ובוחרים במה לרכז את המאמצים של הגיוס באותה שנה".

"למשל, אחד מהפרויקטים הצפויים לעלות בקרוב הוא הפקת הבית של תיאטרון החאן, אותו הקימה הקרן בשנות ה-70 של המאה הקודמת", אומר בר. "מדובר על הפקת דגל של במאי הבית מיקי גורביץ', פרויקט ייחודי שהצלחנו למצוא לו תקציב ואנחנו שמחים מאוד להיות שותפים לו. הפקה של תיאטרון החאן היא יקרה יותר מפרויקטים אחרים, ולכן התגייסנו למטרה וגייסנו כספים"

 

עוד פרויקט שהחל בשנת 2015 וצפוי להתקיים גם השנה בתמיכת הקרן, הוא פסטיבל הג'אז הבינלאומי, המנוהל על ידי הצוללת הצהובה, פסטיבל ישראל המפיק את הפסטיבל, ומוזיאון ישראל המשמש בתור מארח. "התחלנו את הפרויקט ב-2015, אחרי שהבנו שלירושלים אין פסטיבל ג'אז משלה, ואנחנו שמחים לראות שוב את הפסטיבל קורה בדצמבר 2016. המנהל האמנותי של הפסטיבל הוא החצוצרן אבישי כהן, בעל השם העולמי, והוא מושך אליו חובבי ג'אז מכל קצוות הארץ והעולם, ומקדם את התרבות בירושלים".

 

הכתבה בשיתוף הקרן לירושלים