מותר ואסור: המדריך למטיילים בחול המועד

עשרות אלפי מטיילים כבר צובאים על שמורות הטבע מצפון ועד דרום, לטיולי חול המועד סוכות. רגע לפני שגם אתם יוצאים לטייל - בואו נעשה סדר באסור ומותר בטיולים ברחבי הארץ, כדי שהחופשה המהנה לא תהפוך לכתב אישום

חול המועד סוכות הינו אחד המועדים המועדפים על ציבור מטיילי ישראל, ובו יוצאים רבים, שלא נסעו בדיל לחו"ל, לטייל ברבבותיהם ברחבי שמורות הטבע בארץ, לצפונה ודרומה, החל ממקומות ייחודיים, קשים ולמיטיבי לכת ועד לאתרים הקלאסיים והלאומיים הידועים שרמת קושי הטיולים בהם לא גדולה, ומתאימה לטיולי משפחות.

 

לאור תרבות הטיולים הישראלית, וביחס לכמות המבקרים, רבים המקרים בשנים האחרונות שבהם המטיילים מתעלמים מהוראות רשות הטבע והגנים, עושים דין לעצמם, ומטיילים בצורה מסוכנת ופוגענית הן בעצמם והן במשאב הטבע.

 

מלבד קריאה חטופה ומהירה, אם בכלל, של שלטי הכניסה לשמורות הטבע, מרבית המטיילים כלל לא מודעים לאחריות הצפונה בטיול טבע בישראל, מהם כללי הטיול המוסריים, מה קובע החוק, ומהן הסנקציות המשפטיות שיכולות להינקט כנגדם במקום בו טיילו שלא כדין, גם אם בפועל לא גרמו כל נזק. נוסף לכך, במקרים רבים טיילים רבים מתייחסים להוראות שילוט הכניסה כהמלצה בלבד ומתעלמים באופן גמור מתקנון האתר שבו הם מבקרים ומהוראות אנשי הפיקוח וצוות האחזקה.

 

כל האטרקציות לסוכות - בכתבת החג

רוצים לטייל בירושלים? קבלו המלצות

 

הכללים והאיסורים בשמורת טבע 

חוק גנים לאומיים ושמורות טבע קובע ומגדיר שמורת טבע כשטח שבו נשמרים חי, צומח, דומם, קרקע, מערות, מים או נוף, שיש בהם ענין מדעי או חינוכי, מפני שינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם, ואשר שר הפנים הכריז עליו כעל שמורת טבע. החוק קובע ומגדיר את סמכויותיה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, שהם בין היתר להקים, לנהל, להחזיק, להפעיל ולטפח שמורות טבע וגנים לאומיים, ולשמר ולשקם ערכי טבע בשמורות טבע, וקובע את הסמכויות הביצועיות של פקחי הרשות.

באשר לפעולות אסורות בשמורת טבע קובע החוק כי לא יבצע אדם פעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בשמורת טבע או בגן לאומי, אלא בהיתר בכתב מאת המנהל, וכי עשיית מעשה פוגעני הינה עבירה פלילית לכל דבר בעניין שדינה עונש מאסר או קנס כספי. הגדרת המונח "פגיעה" בחוק שמורות הטבע הוא רחב ומקיף פעולות רבות. עוד קובע החוק כי לפקח רשות הטבע נתונות סמכויות מסוימות של שוטר וכי יש ביכולתו למנוע היזק לטבע בכוח סביר ואף לעכב ולעצור חשוד בביצוע מעשים אלה.

 

חוק שמורות הטבע ותקנותיו קובעים מגבלות אלה בנוגע לטיול בשמורת טבע: איסור פגיעה כלשהו בחי, הצומח והדומם בשטח שמורה; איסור כניסה ושהייה בשמורה למעט בזמנים והמועדים שקבעה הרשות ופורסמו על שלט שהוצג בכניסה לשמורה; איסור הכנסת חומרים היכולים להשפיע על הצומח והחי בשמורה, ועל המערכת האקולוגית; איסור הכנסת רכב לשטח השמורה והחנייתו למעט במקומות מוסדרים לכך; איסור הוצאת בעלי חיים, צומח ודומם משטח השמורה; איסור זיהום מים; איסור הבערת אש בשטח השמורה אלא במקומות שסומנו ויועדו לכך; איסור הליכה בשבילים אשר לא סומנו כשבילי הליכה להולכי רגל בשטח השמורה; איסור גלישת מצוקים למעט בשטח ייעודי לכך; איסור הקמת אוהלים ומתקני חניה בשטח השמורה למעט מקומות מסומנים לכך; איסור הקמת רעש ונזק לרכוש; איסור עיסוק ברוכלות שלא אושרה בשטח השמורה; והטלת חובה על כל אדם הנמצא בשטח השמורה לציית להוראות פקח והוראות הדין.

 

אי ידיעה ועבירה זוטא - יש פטור מעונש? 

מחד ניתן לטעון כי הוראות הדין הינן היגיון צרוף וידועות לכל הדיוט. מאידך, ולמרות אפשרות הידיעה הכללית על כך, רוב הציבור אינו יודע כי הפעילות הפוגענית, קטנה ככל שתהא, הינה בגדר עבירה פלילית, אשר בסופו של יום הטיול יכול אותו אדם למצוא עצמו עומד בפני הליך פלילי בבית המשפט שבו המדינה, באמצעות רשות הטבע והגנים, מגישה כנגדו כתב אישום פלילי אשר עונש בצידו.

בפסיקה נקבע כי כוונת החוק הינה הגנה על בעלי החיים הנמצאים בשמורות הטבע וכן הגנה על המטיילים, שלא יימצאו בשמורות טבע בשעות בהן אין פיקוח וכן שלא יטיילו בשבילים שאינם מסומנים. מטרת החוק היא לצורך שמירה על ערכי טבע ומניעת נזק להם על ידי מטיילים, למנוע סכנה לגוף ולנפש של המטיילים שכן השהייה בשמורות לאחר שעות החשכה מסוכנת. כך גם מבוקש למנוע הוצאתן של משלחות חילוץ והצלה, אשר בעצם הוצאתן יש משום סכנה למחלצים עצמם ועלויות גבוהות. לעיתים נדרשת הגנה על שמורת הטבע לצורכי חינוך, מחקר ושיקום מחדש.

 

עוד צוין בפסיקה העיקרון לפיו "אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש", אולם ביחס לעיקרון זה, עדיין יש לדון את המטייל התמים או המנוסה באמות המידה הנהוגות במשפט הפלילי, שהן הרשעה לאחר הוכחת העובדות למעלה מכל ספק סביר.

 

2,000 שקל על הפרת הכללים 

באחד המקרים השית בית המשפט קנס כספי בסך 1,500 שקל והתחייבות בגובה של 2,000 שקל על נאשם ששהה בתחומי שמורת טבע לאחר השעה המותרת וצעד בשביל שאינו מסומן. במקרה אחר גזר בית המשפט עונש קנס בסך 2,000 שקל או 20 ימי מאסר במקום על אדם שטייל אם אופניו בשמורת הטבע מצוק הצינים בניגוד להוראות השילוט בשמורה ועל אף הוראות שקיבל מפקח השמורה.

במקרה נוסף, בו טייל אדם בשמורת נחל דוד בעין גדי לאחר שעות סגירת השמורה וצעד בשביל לא מסומן, חייב אותו בית המשפט בסך 1,500 שקל או 15 ימי מעצר במקום, ובאירוע אחר שבו בוצעה סדנת הישרדות מטעם גוף מאורגן בנחל הרדוף בשמורת מדבר יהודה, אשר כללה לינה בשטח השמורה, מחוץ לשבילים ומחוץ לאזור מוסדר, הורשעו אחראי הגוף המארגן, המנכ"ל ויוזם הסדנא ונגזרו עליהם עונשי קנס או מאסר במקום.

 

מאידך, במספר מקרים בהם הוכח כי אמצעי השילוט באזור הכניסה לשמורה או בשבילים צדדיים לה היו חסרים, לא מספקים או לא קיימים, הביא הדבר לזיכוי מטיילים שנאשמו והוגשו כנגדם כתבי אישום מחמת הספק.

 

מכאן עולה, שכדאי לכל מטייל לקרוא היטב את שלטי הכניסה לשמורות הטבע, להקפיד לשמור על כללי השמורה, הוראות החוק ודרישות הפקחים, על מנת שחווית הטיול החיובית והמהנה תסתכם בזיכרונות יפים ולא בהליך משפטי לא נעים, יקר והטומן בחובו הרשעה פלילית מכתימה ומיותרת. חג שמח וחופשה מהנה.

 

הכותב הוא עו"ד מומחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי. האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני