כשזמיר צילצל והציע דייט שלישי היא הופתעה. "כיוון ששנינו מאוד עסוקים אמרתי 'בסדר, נעשה הפסקת צהריים ביחד' ונפגשנו במסעדה ליד כיכר רבין. התיישבנו, התחלנו לדבר, ופתאום גיליתי בנאדם מדהים. בחיים שלי לא פגשתי מישהו עם כל כך הרבה כריזמה ועם לב כזה ענקי".
עכשיו היא עונדת על אצבעה את טבעת האירוסין, יהלום ואבנים ירוקות, שבעלה לעתיד עיצב בעזרת אמו, והסומק שפורח בלחייה מתמזג עם שיערה האדמוני. "את צריכה לראות איך אנחנו ישנים בלילה", היא מצחקקת.
איך?
"אסף מנמיך את המזגן ל־16 מעלות, קור כלבים, ואני נכנסת למיטה עם סווטשירט וגרביים כדי לא לקפוא. זאת אהבה!"
ורטהיימר (26) וזמיר (36) הכירו בסוף יולי של השנה שעברה. "כמה חודשים לפני כן הגבתי על פוסט נורא מצחיק שהוא העלה לפייסבוק, וביום ההולדת שלי הוא אזר אומץ וכתב לי מזל טוב". הצעת הנישואין הגיעה בדיוק כעבור שנה. "טסנו ללונדון, לחתונה של אחותו הקטנה, ויצאנו להליכת בוקר בהייד פארק עם טרנינג ופיג'מה. האגם היה מלא בברווזים, שקנאים וברבורים, אז רצתי אליהם. אחר כך הסתובבתי אליו".
ומה קרה?
"יש לנו מין קטע כזה", היא קמה ומדגימה את התנועה. "אני רצה, והוא תופס ומרים אותי. זה כמו ב'צלילי המוזיקה'. אנחנו עושים את זה אפילו בחניה של הבית. אחרי המפגש עם הברווזים הייתי בעננים, רצתי אל אסף בשמחה, הוא תפס אותי כמו תמיד, אבל פתאום הוא הסיר ממני את הידיים וירד על שתי הברכיים. בשנייה הראשונה חשבתי שקרה לו משהו. איך הוא ירים אותי מהפוזיציה הזאת? אסף אמר 'ממי, אני אוהב אותך, אני רוצה לחיות איתך כל החיים', ורק אז קלטתי מה קורה והעיניים שלי הוצפו בדמעות. בדיעבד התברר לי שכולם ידעו שזה עומד לקרות, מפני שחודש לפני כן הוא ביקש את ידי מאבא שלי. רק אני לא ידעתי, וזה מה שהפך את המעמד להכי מרגש בעולם".
כבר פצחתם בהכנות לחתונה?
"לא, אנחנו עדיין ב'היי' היסטרי. אפילו עוד לא התחלנו לחשוב על מתי ואיך ומה בתקציב שלנו".
בתקציב שלכם?!
ורטהיימר מעקמת את אפה ומגלגלת עיניים. לכל שם משפחה יש מחיר, ובמקרה שלה הוא בעננים. היא נכדתו של התעשיין סטף ורטהיימר (זוכה פרס ישראל, ח"כ לשעבר) ובתו של איתן ורטהיימר (הישראלי הרביעי בעושרו על פי רשימת פורבס), שמכר את עסקיו כדי "לא להשאיר כאבי ראש לעתיד" וכיום, לדבריה, הוא בפנסיה.
"זהו?" היא מתריסה כשאני מציינת את הנתונים. "כל מה שיש לי להגיד זה שאנחנו בית מאוד פרטי שלא מת על עיתונאים. במיונים לצבא הזדהיתי בשם הפרטי שלי וכששאלו מה שם המשפחה עניתי 'אני רק מאיה, כמו מדונה, וזה מספיק'. לא שאני מתביישת בהם, זה להיפך, אני מכבדת אותם. הלוואי שיכולתי להתראיין רק על עצמי, מבלי לספר דבר על המשפחה שלי, אבל אני מבינה שזה בלתי אפשרי".
הראיון המלא עם מאיה ורטהיימר יחכה לכם ביום ראשון, במגזין שמחת תורה ובאפליקציית ידיעות אחרונות