למרות שכבר חצו את גיל ה־70, ואחרי עשרות שנים של ייצור, פיתוח ויצוא משחקי קופסה, האחים מריאנה (74) ומיכה (71) הרצנו לא התעייפו. גם המהפכה הדיגיטלית לא עצרה אותם. לצד המשך פעילותם בתחום המשחקים הקלאסיים, הם גם עורכים התאמות לרוח התקופה ומפתחים גם משחקים אלקטרוניים.
העסק המשפחתי, 'משחקי קודקוד', פועל בערד וכולל מפעל בן 60 עובדים. תחילת הדרך הייתה ברומניה, כאשר אפרים הרצנו, אביהם המנוח של האחים, החל בפיתוח משחק הרמיקוב. כשעלה ארצה בשנות ה־50 הוא מימש את חלומו, ובחצר האחורית של ביתו הוא ייצר משחקי רמיקוב ומכר אותם בארץ. עם השנים העסק התפתח, ובשנות ה־70 חנכה המשפחה מפעל בערד, 'למדע תעשיות קלות', בו יוצרו מוצרי המותג קודקוד.
החברה קיבלה חשיפה גדולה בתערוכת הצעצועים המסורתית בנירנברג לפני 40 שנה – ומאז היא שם מדי שנה בתערוכה. מיכה הרצנו: "אני זוכר שקיבלנו במתחם הענק ביריד ביתן קטן של 9 מ"ר ועשינו שם הכל לבד. פרסנו שטיחים, הבאנו טפטים ומדפים וגילינו עולם שבו מאות אלפי אנשים מבקרים ביום אחד. זה היה רגע אדיר. כבר אז נחשפנו לעולם הצעצועים המגוון והרווי ביצרנים. נכנסנו לשוק שבו היו יצרני משחקים אחרים, אך לכולם היו משחקים גנריים. לכן החלטנו להיכנס לנישה חדשה ולא להתחרות בשחקנים הקיימים".
אלא שאת הדחיפה הגדולה ביותר קיבלה קודקוד מייצוא הרמיקוב מ־1977, מה שהפך אותו אז למשחק הנמכר בעולם שאינו משחק וידיאו (ראו מסגרת). קודקוד מייצרת ומשווקת בישראל את משחקי הענקית האמריקאית 'הסברו', תחת הסכם זיכיון מ־2004, אך עוד קודם הייתה הזכיינית לשיווק משחקיה – בהם מונופול, סיכון והרמז, שיובאו מאירלנד. מנגד, משווקת הסברו בעולם את רמיקוב. מותגים מובילים נוספים של קודקוד: בלאנקו, נחש מי, טאבו, פלונטר, אובונגו, משפחת סילבניאן ודומינו ראלי.
עם זאת, ההצלחה לא סיחררה את בני המשפחה, ולמרות שהפכה לאחת העשירות בישראל, והונה מוערך במאות מיליוני דולרים, היא שמרה על חיים צנועים ולא ראוותניים.
רונה, בתו של מיכה הרצנו שמתגוררת בארה"ב, היא מנתחת ראש־צוואר. הבן, אדם, עוסק בעולם האינטרנט והמוזיקה. לפיכך, מיכה לא בונה עליהם את המשך שושלת ניהול קודקוד. אולי העסק, שמגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה, ינוהל יום אחד על ידי הנכדות של מריאנה, קרן ושרון. בכל מקרה, השאלה הזו לא מטרידה כיום את הבעלים, וכל עוד כוחם במותניהם הם ממשיכים לנהל את העסק ביד רמה.
"במשך השנים רכשנו מחברות בחו"ל זכויות של משחקים כמו מונופול והרמז, והתחלנו בייצור ובשיווק של המשחקים בארץ תחת המותג קודקוד", הם מספרים. "כלומר, ייצרנו את המשחקים המובילים בעולם, תוצרת כחול־לבן. כיום 90% מהמשחקים שאנו מייצרים בארץ הם כחול־לבן. המשחקים המיוצאים ל־52 מדינות מתורגמים ליותר מ־24 שפות. מפעל קודקוד מייצר כ־5 מיליון משחקים בשנה, בעיקר לייצוא".
לדבריהם, "ההתייחסות אצלנו לקידום ולשיווק המשחקים הייתה שונה. נכנסנו למתנ"סים, למחנות צה"ל, ואפילו לבית ליסין, ושם לימדנו את המשחקים. כך ייצרנו בארץ תרבות משחק בה גם המבוגרים השתתפו. אגב, במחלקת הפיתוח אנו נעזרים בפסיכולוגים חינוכיים".
איך אתם מתמודדים עם המעבר לעולם הדיגיטלי?
"התפתחו שתי מגמות. כל העולם הולך לכיוון הדיגיטלי, אבל מתרחש גם קאמבק אדיר למשחקי קופסה, אנשים מכירים בעובדה שאנחנו חיות חברתיות וככאלה צריכים מגע וקשר עם בני אדם. את החוויה החברתית הזו אין במשחק דיגיטלי. אין מחיר לחוויית המונופול, למשל, לשחק ולצחוק עם חברים ומשפחה. עם זאת, אנחנו משתדלים להיות מעודכנים במשחקים און־ליין, ורכשנו זכויות של משחקים אלקטרוניים, כמו סיימון (משחק זיכרון קול וצבע)".
כך, למשל, כיום ניתן לשחק רמיקוב גם באפליקציות ובאינטרנט. בנוסף, פיתחה החברה עם פסיכולוגית חינוכית משחק לילדים, "שלום כיתה א'". "רצינו לתת מענה חינוכי בתקופה של משחקים אלקטרוניים".
כמה סדרות מונופול פותחו וכמה משחקי מונופול נמכרים בשנה?
מריאנה: "אנו מוכרים כ־70 אלף יחידות בשנה. קיימות 8 סדרות שונות של מונופול".
למה הייתם צריכים כל הזמן לחדש את המונופול במשך השנים?
מיכה: "בכל דגם של מונופול לומדים על נושאים שונים כגון מדינות, ערים בעולם ועוד, כך שאין מונופול שדומה לשני. היה צריך גם להתאים את המשחק לזמנים פיננסיים מתקדמים בעידן האלקטרוני. למונופול המסורתי הקלאסי, בו העסקאות מתבצעות במזומן, הוספנו את מונופול מיליונר, פלאי עולם, כספומאני אלקטרוני, מונופול אלקטרוני עם כרטיס אשראי ומונופול צעיר בגרסת לונה פארק לילדים קטנים יותר".
ומה התוכניות לעתיד?
"יש לנו תוכניות אדירות בשוק הבינלאומי. להעמיק במקומות שנמצאים ולהרחיב למקומות חדשים כמו סין, דרום אמריקה, אפריקה וארצות ערב. במקביל, בשוק המקומי, אנחנו רוצים להמשיך להיות מותג מוביל".