60 שנה למבצע קדש

איתן הבר חוזר למלחמה שעלתה בחייהם של 177 חיילים, ומזכיר: הצל"ש מגיע ללוחמים, לא למפקדים הבכירים

אתמול לפנות ערב, לפני 60 שנה, צנחו הצנחנים של רפול (לימים רמטכ"ל צה"ל רפאל איתן) במעבר המיתלה בסיני. זו, אגב, הייתה הצניחה הקרבית הראשונה והאחרונה עד כה בתולדות צה"ל.

 

בחשבון היסטורי ארוך, בן 60 שנה, זו הייתה מלחמה מיותרת ולא חשובה. עובדה: מעטים זוכרים אותה, לטוב ולרע, גם אחרי 60 שנה. רוב הורי הנופלים באותה מלחמה כבר אינם בין החיים. אתמול התייצבו בני המשפחות על קברי הנופלים של מלחמה בלתי נחוצה זו.

 

למלחמת סיני קוראים גם "מבצע קדש". ההמעטה בחשיבות המלחמה היא פטנט ישראלי. גם מלחמת לבנון החלה כמבצע שלום הגליל. במרוצת ההיסטוריה נשכחים המטרות של המלחמה, הקרבות ולעיתים קרובות גם הנופלים.

 

זו הייתה אז קנוניה בין ממשלות בריטניה, צרפת וישראל, שחברו יחד כדי לנסות להציל את תעלת סואץ מידי המצרים. מאותה מלחמה נשארו רק מעט זיכרונות ועוד פחות זוכרים. אלו היו קרבות מיותרים, בעיקר כאשר חיילי צה"ל ירו על חיילי צה"ל וגרמו למותם של לא מעטים.

 

מקרב אחר עשו סיפור ניצחון. 37 צנחנים נפלו בקרב הזה במעבר המיתלה, ויש ביניהם כאלה שקיבלו צל"ש. הציון לשבח מגיע ללא ספק ללוחמים, אך בוודאי שלא למפקדים הצבאיים הבכירים ולמנהיגות הפוליטית שהובילה למלחמה הזאת.