טוב, נו, ודר לא עלה ממש למגרש, חבט, תפס. אולי השירה שלו עברה ליד האוזן של השחקנים. אבל אי אפשר להתעלם מהאלמנט המנטלי/היסטרי האופף את הקאבס שמחפשים אליפות ראשונה מאז 1908. הכל היה מאוד עדין בסדרה הזו, טעות לפה ולשם הצליחה להוציא הכל מהמסלול,
הפעם, במשחק הטוב בסדרה, הכל הלך לטובתם עם ניצחון 2:3 שמציב אותם בפיגור 3:2 בסדרה שעוברת לשני משחקים אחרונים בקליבלנד. ולמרות הניצחון הרגעי, שיקגו יודעת שהיא רחוקה עדיין. שני הניצחונות שלה הושגו מול טרבור באוור, החוליה החלשה מבין המגישים של קליבלנד, וגם אם תנצח בשישי, בשביעי צפוי לחכות לה בפעם השלישית קורי קלובר שמספק יכולת מדהימה.
הום ראן של חוסה ראמירס באינינג השני, בהגשה הבעייתית היחידה של ג'ון לסטר המצוין, העלה את האינדיאנז ל-0:1 מבטיח. הרי בארבעת המשחקים הקודמית ניצח מי שהשיג ניקוד ראשון. אבל אחרי שלושה אינינגים חזקים, באוור נכנע להום ראן משווה של קריס בראיינט, ועד לסיום האינינג שיקגו כבר הייתה ב-1:3, עם סיומת יפה של אנתוני ריזו, קייל זובריסט, אדיסון ראסל וחאבייר באאז.
בזכות המהירות, ראג'יי דייויס הפך לאיש החשוב של האינדיאנז בהמשך. הוא גנב בסיס וצימצם ל-3:2 באינינג השישי, ואז בשמיני גנב שניים כדי לעמוד בעמדה מצוינת לשוויון - אבל אז ג'ו מאדון שלח למגרש מוקדם מהצפוי את הקלוזר ארולדיס צ'פמן, ששיחק יותר מבדרך כלל אבל שמר על היתרון בשני האינינגים האחרונים.