פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
לפני כחודש נעצר הנהג בחיפה על ידי שוטרים שביקשו ממנו לנשוף למכשיר הינשוף במטרה לבדוק אם נהג בזמן שיכרות. עקב סירובו הוחלט להגיש נגדו כתב אישום, ובמקביל הפעיל קצין משטרה את סמכותו ופסל מנהלית את רישיון הנהיגה ל-30 ימים. הקצין לא הסתפק בכך והחליט גם לפסול למשך התקופה כל שימוש במכוניתו של הנהג.
בעקבות זאת הגיש הנהג הגיש לבית המשפט בקשה לבטל את ההחלטה האוסרת על אחרים להשתמש בכלי הרכב. הוא טען שהוא נהג מנוסה, ללא עבר תעבורתי כבד, ושהוא משתמש במכוניתו לצורכי פרנסה (גרירת עגלה המובילה בעלי חיים). לדבריו, במהלך תקופת הפסילה יכול אחד מעובדיו לנהוג במקומו.
השופטת כרמית פאר גינת ציינה שעיון בהחלטת קצין המשטרה מגלה שהיא התקבלה בהתאם לתקנות התעבורה התקפות לאזור יהודה והשומרון, בעוד שהנהג הוא אזרח ישראלי תושב יפיע שנעצר בחיפה. לכאורה, הסבירה, די בכך כדי להצדיק את ביטול החלטת הקצין, אולם היא החליטה להמשיך ולדון בבקשה לאור הדמיון בין הסמכויות מכוח פקודת התעבורה לדינים החלים ביהודה והשומרון.
לגופו של עניין הסבירה השופטת שלקצין משטרה אמנם יש סמכות לאסור שימוש בכלי רכב, אלא שבעודו עושה זאת, עליו להפעיל שיקול דעת מנהלי ולהגיע להחלטה מידתית שתרתיע את הנהג מביצוע עבירות דומות, אך תפגע בזכויותיו במידה הפחותה האפשרית.
היא ציינה שעל ההחלטה של הקצין להיות מנומקת ומפורטת, בעוד במקרה זה הטעם היחיד שניתן להחלטת הקצין היה שבעל הרכב "לא משתף פעולה" – טענה שייתכן ולא תתקבל לבסוף בבית המשפט. השופטת גם קיבלה את טענת הנהג, שלפיה קצין המשטרה לא נתן משקל לכך שאיסור השימוש ברכב גם על ידי עובדיו פוגע ביכולתו לעבוד ולהתפרנס.
לדברי השופטת פאר גינת, נדמה כי תפיסת העולם של הקצין הייתה מוטעית כאשר הגיע להחלטה של "הכול או לא כלום", ואסר על השימוש ברכב לתקופה המקסימלית בחוק.
"שיקול דעת מנהלי הוא לעולם שיקול דעת מידתי", כתבה בפסק הדין. "ההחלטה המנהלית צריכה להיות פרופורציונלית לתכלית החקיקתית. לעיתים, אפשר להשיג את התכלית החקיקתית ללא צורך בהפעלת מלוא הסמכות המנהלית הקבועה בדין".
משכך ביטלה השופטת את ההחלטה על איסור השימוש במכונית, והורתה על החזרת הדיון בנוגע לאיסור השימוש לקיום שימוע מחודש. תקופת האיסור השימוש הכוללת החדשה, אם תינתן, לא תוכל לעלות על התקופה המקסימלית שבדין.