ירושלים ענייה מבעבר, אז למה ברקת חוגג?

קברניטי עיר הבירה טענו כי הנתונים שמעידים על פגיעה במצב הסוציו-אקונומי של אוכלוסיית ירושלים יובילו לקבלת תקציבים רבים יותר מהממשלה, אולם גורמים שונים סבורים כי העירייה מסתירה את כישלונה: "במקום לשמוע קולות שבר על איך העיר חוזרת להיות ענייה מרודה, אנחנו שומעים צהלות שמחה"

 

 

הנתונים הצביעו על דעיכה במצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה בבירת ישראל - הרשות המקומית מביעה שביעות רצון. בעיריית ירושלים הסבירו כי הסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם היום (ד') ולפיו העיר ירדה בדירוג החברתי-כלכלי של אוכלוסייתה, עשוי להיטיב עמה.

 

לדירוג המלא של 252 יישובי ישראל לפי מדד

לדירוג המלא של 252 יישובי ישראל לפי אשכולות

 

במחקר בחינת החוזק הכלכלי, שעליו התבסס הסקר, דורגו 252 ערים, יישובים ומועצות אזוריות בישראל. לפי הסקר, ב-2013 ירושלים הייתה ענייה יותר מאשר ב-2008. בשל כך, הורדה עיר הבירה בדירוג מהאשכול הרביעי ברמה הסוציו-אקונומית לאשכול השלישי.

ראש העיר ניר ברקת הביע דווקא שביעות רצון, והתגאה שבזכות השינוי עירו תקבל תקציבים רבים יותר מהממשלה. בהודעה שפרסמה העירייה בסוף השבוע שעבר צוין כי בשל הצפי לשינוי הדירוג, העירייה תבטל שביתה שתכננה לקיים בשל אי סבסוד הצהרונים.

 

בהודעה שהתייחסה לנושא צוין כי "הורדת הדירוג משקפת נאמנה את הצרכים התקציביים של ירושלים. משמעות הגדרת ירושלים במסגרת אשכול סוציו-אקונומי 2 היא תקצוב מלא של צהרוני ציל"ה על ידי המדינה, ולכן ההורים בירושלים יקבלו הוזלה משמעותית נוספת". ברקת עצמו ציין כי "זה שינוי דרמטי שיביא לחיסכון של אלפי שקלים בשנה למשפחות ירושלמיות צעירות".

התגובה של העירייה לדירוג הלמ"ס עוררה ביקורת רבה בקרב גורמים שונים שטענו כי מדובר בתמרור אזהרה. ח"כ רחל עזריה (כולנו), שמתגוררת בירושלים ואף כיהנה כסגנית ראש העיר, אמרה בנאום הפתיחה שלה במושב החורף של הכנסת כי "ירושלים הופכת להיות עיר ענייה, עיר שתסתמך על כספי חלוקה בדיוק כמו שחילקו כאן בתקופת היישוב הישן. כאילו שהיום אין מסחר, תעשייה ופרנסה, כאילו שהעיר עדיין יושבת בתוך החומות ולא יצאנו אל מחוץ לחומות וגדלנו לעיר של 800 אלף תושבים, עיר שגרים בה כעשירית מאזרחי מדינת ישראל".

 

ח"כ עזריה אמרה עוד כי "במקום לשמוע קולות שבר, איך זה שחזרנו 100 שנה אחורה? איך זה שירושלים חוזרת להיות עיר ענייה מרודה? במקום חשבון נפש של הנהגת העיר, שהביאה לירידה במצבה הכלכלי, אנחנו שומעים צהלות שמחה. איך זה ייתכן? האם באמת אנשים לא מבינים את עוצמת האירוע? הנהגת העיר ירושלים לא יודעת להתמודד עם האתגר של ירושלים בירת ישראל, אלא מנסה להחזיר אותנו לימי ירושלים שלפני היציאה מהחומות. זאת אינה הנהגה ראויה לעיר".

 

"מדד לקביעת מענקי איזון" 

יאיר אסף-שפירא ממכון ירושלים לחקר ישראל אמר בהתייחסו לנושא כי "אף אחד לא שינה את המדד כדי שיהיו יותר תקציבים. המדד מודד את האוכלוסייה. בתור מי שנמצא בקשר עם הלמ"ס, אני סומך עליהם בעיניים עצומות". שפירא ציין עוד כי במכון טרם הספיקו לבצע ניתוח עמוק של המדד החדש, אולם הוא בירך על החלטת הלמ"ס לפרסם את הדירוג באופן תדיר יותר. "זו דרישה שבאה מהשטח - משום שהמדד משמש לקביעת מענקי איזון".

 

על הנתונים עצמם אמר אסף-שפירא כי "ירידת ירושלים מאשכול 4 לאשכול 3 לא מפתיעה. במפקד שלפני היא הייתה במקום גבוה יותר מ-4. כלומר, יש כאן מגמה של ירידה. אחוז האוכלוסייה החרדית בירושלים לא גדל בצורה דרמטית אבל הוא בהחלט גדל מדי שנה. גם אם מחר בבוקר הממשלה תרעיף על ירושלים מענקים גדולים, ייקח זמן לשנות אפיון של האוכלוסייה".

 

בנוגע להגירה השלילית הנמשכת מירושלים אמר אסף-שפירא כי "יש הגירה שלילית, אבל די יציבה. היו שנתיים שההגירה נהייתה פחות שלילית, אבל כשמסתכלים על העשור האחרון, המספרים די דומים במשך כל העשור. עיר גדולה כמו ירושלים לא מסוגלת להכיל גידול טבעי בכל גבולות העיר. גם בערים כמו תל אביב וחיפה הגידול לא מצליח להיות במצב של הכלה בתוך הגבולות שלהן למעט שנים של בנייה אינטנסיבית".

 

עם זאת, הוא הדגיש כי ירושלים היא עיר גדולה עם פערים כלכליים רבים. לדברי אסף-שפירא, "זו העיר הכי גדולה בארץ, עם פי שניים תושבים יותר מאשר העיר השנייה בגודלה בארץ. האשכול הזה הוא איזשהו ממוצע. כשאתה עושה ממוצע של 800 אלף תושבים אתה מאבד את הקצוות".

 

העירייה: "הגדלת הצדק החלוקתי" 

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "אין צורך בהגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לדעת שירושלים זקוקה לתקציבים ממשלתיים משמעותיים. הגדרת ירושלים באשכול סוציו-אקונומי 3 תשקף נאמנה יותר את העיר כפי שאנו מבקשים זמן רב, תאפשר העברת תקציבים גדולים יותר לירושלים שיורגשו על-ידי התושבים ותגדיל את הצדק החלוקתי.

 

"לבירת ישראל אתגרים לאומיים עצומים שאינם בכוחה של העירייה לבדה, אלא הם מהווים משימה לאומית של ממשלת ישראל. על ממשלת ישראל להיחלץ למשימת חיזוק ירושלים ביתר שאת ולהגביר את ההשקעות בה עד עמידתה של בירת ישראל על רגליה, כראוי לה. זהו אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה.

 

"בשמונה השנים האחרונות הפך ראש העיר ניר ברקת את מגמת הדעיכה של ירושלים למגמת צמיחה. נטישת המשפחות הצעירות נעצרה, וכיום רואים גידול במגזר הציוני הבוחר לבנות את ביתו בעיר, היקף התעסוקה בעיר קפץ, פרויקטים אדירים של תשתיות ותחבורה משנים את העיר ללא היכר, מהפכת החינוך הובילה את מערכת החינוך הירושלמי להישגים ברמה הלאומית, וייצרנו רנסנס של תרבות, פנאי וספורט שמהווה גם הוא השקעה כלכלית שיצרה מקורות פרנסה רבים לתושבי העיר.

 

"המפתח לעתידה של ירושלים הוא פיתוח מקומות עבודה בדמות רובע העסקים החדש, שאותו אנו בונים בימים אלה ממש, ומרכזי עסקים נוספים, פיתוח תעשיות עתירות ידע והשקעה מסיבית בתשתיות תיירותיות. זה הזמן הנכון לממשלת ישראל לממש את תוכנית 'ירושלים 2020' להבטחת עתידה של ירושלים שאותה מוביל ראש העיר. אנו זקוקים לתקצוב וסיוע מהממשלה לטובת מינוף התשתיות שכבר הנחנו לצמיחה של ירושלים, ובטוחים שממשלת ישראל תשים את בירת ישראל על ראש שמחתה".