רולטה רוסית

חשיפה: קשר הדמים שבין ארגוני הטרור הפלסטיניים לקג"ב. מסמכי מיטרוקין, הכתבה השנייה בסדרה

הקשרים של הקג"ב עם ארגוני הטרור הפלסטיניים החלו להתפתח בסוף שנות ה־60. בקג"ב ניתנו שמות קוד לפלגים השונים שהרכיבו את אש"ף: פת"ח, התנועה המרכזית שבהנהגת ערפאת, כונה "קבינט"; החזית העממית לשחרור פלסטין נקראה "הוטור" (ברוסית: כפר קטן או משק); החזית הדמוקרטית כונתה "שקוּלה" (בית ספר); והחזית העממית של אחמד ג'יבריל "בלינְדָאג'" (מבנה עץ צבאי מבוצר באדמה).

ערפאת עצמו קיבל את שם הקוד "אָרֶף", אבל בתחילה הרוסים לא התרשמו ממנו במיוחד: בארכיון מיטרוקין מצוי מזכר שבו נכתבף "'אָרֶף' מקיים רק הבטחות שמועילות לו. המידע שהוא מוסר מאוד לקוני ומכוון לקידום האינטרסים שלו". בקג"ב גם הטילו ספק ברבים מפרטי הביוגרפיה שערפאת סיפק להם — עברו הקרבי, מקום הולדתו ועוד. למרות זאת, הקג"ב מינה מטעמו קצין קישור בכיר בשם ואסילי סאמוילנקו לרכז את הקשר עם ראש אש"ף.

במקביל הפעיל הקג"ב סוכן במשרדו של האני אל־חסן, אחד מיועציו הקרובים של ערפאת (ולימים בכיר ברשות הפלסטינית). הסוכן הזה, שעל פי מסמכי מיטרוקין כונה "גִידָאר" ושמו האמיתי רפעת אבו־עון, שימש את הקג"ב מ־1968 ולאורך שנים רבות.

אבל העניין בפת"ח, בערפאת ובחבורה המקיפה אותו היה כאמור מוגבל בשלב ההוא. הרוסים גילו חיבה גדולה בהרבה לפלגים האחרים באש"ף, ובמיוחד לחזית העממית לשחרור פלסטין של ג'ורג' חבש. "אחת הסיבות לכך היא האידיאולוגיה המרקסיסטית־לניניסטית של אנשי חבש", מסביר פרופ' כריסטופר אנדרו, מגדולי ההיסטוריונים של המודיעין בעולם והאיש שחקר לעומק את מסמכי מיטרוקין ופירסם שני ספרים בנושא.

חבש אמנם היה המפקד, אבל המוח המבצעי המבריק היה של סגנו, ד"ר ודיע חדאד, ערבי נוצרי יליד צפת וכמו הבוס חבש — רופא ילדים. חדאד שיכלל מאוד צורת טרור שהייתה אז בחיתוליה – חטיפות מטוסים – והבין את העוצמה שבסיקור תקשורתי בינלאומי שפעולה כזו מקבלת. הוא יזם את חטיפת מטוס

אל על לאלג'יר ביולי 1968, שהסתיימה בשחרור הנוסעים תמורת 24 אנשי אש"ף והייתה הצלחה גדולה בעיני הפלסטינים; וגם את חטיפת טיסת TWA מלוס־אנג'לס לתל־אביב באוגוסט 1969, שהסתיימה בשחרור הנוסעים ובפיצוץ המטוס הריק בדמשק, תוך סיקור תקשורתי חסר תקדים. אגב, בחטיפה הזו (כמו בפעולות רבות נוספות) השתתפה בת טיפוחיו המפורסמת של חדאד – ליילה ח'אלד. במהלך הטיסה לדמשק היא נכנסה לתא הטייס, הצמידה אקדח לקברניט והורתה לו, "קודם תעשה סיבוב מעל חיפה, מעל העיר שלי, מעל פלסטין, לשם הם לא נותנים לי לחזור".

יגאל פרסלר, שהיה אז הממונה על זיהוי יעדים להתנקשויות באמ"ן: "היינו מכנים את ודיע חדאד 'קרלוס הפלסטיני' (על שם הטרוריסט המפורסם שכונה 'קרלוס התן' — ר"ב). הוא היה ערום כנחש וקטלני מאוד. חיפשנו אותו בכל מקום". רק עתה מתברר כי ההתמודדות לא הייתה רק עם טרוריסט פלסטיני מוכשר ושטני, אלא עם המנגנון העצום של הקג"ב שעמד מאחוריו.

גם הרוסים התפעלו מיכולותיו המבצעיות של חדאד, וזמן קצר אחרי חטיפות המטוסים הללו החלו לנסות להשתמש בכישוריו. מסמכי מיטרוקין אינם כוללים את תאריך הגיוס המדויק, אך בסוף 1969 כתב אנדרופוב דיווח סודי ביותר למנהיג בריה"מ דאז, ליאוניד ברז'נייב, ובישר לו על גיוסו של חדאד. אנדרופוב הסביר לבוס את יתרונותיו של הנכס המודיעיני החדש: "טיב היחסים שלנו עם חדאד מאפשר לנו, במידה מסוימת, לשלוט בפעולות חוץ של החזית העממית... ולכוון אותן בהתאם לאינטרסים של הקג"ב... כל זה תוך שמירה על סודיות מוחלטת".

 

התחקיר המלא, וגילויים חדשים נוספים על הקשר בין המודיעין הסובייטי למנהיגים הפלסטיניים, ביום שישי ב"7 ימים" ובאפליקציית ידיעות אחרונות