אני אוהד את מכבי תל אביב בכדורגל מאז כיתה א' ומאז הקבוצה חקוקה בליבי לנצח. אני לא מבין מה אתם האוהדים או הפרשנים רוצים מהקבוצה שלי. כאוהד חשובים לי שלושה דברים. א. שהשחקנים יילחמו ויתאבדו על המגרש. ב. אני אוהב לראות יצירתיות על המגרש. ג. שהקבוצה תנסה לשחק כדורגל יפה. ויש עוד תוספת שהיא סעיף ד. שהקבוצה תיאבק על כל התארים. אני מסייג את הסעיף הזה כי הוא קשור בכסף, ואני לוקח בחשבון שלא תמיד יהיה לנו בעל בית עשיר.
מכבי תל אביב של השנים האחרונות נותנת לי את כל הדברים האלה, ובענק. המשחק שלנו יפהפה ולא מוערך מספיק. ההתקפות של מכבי הן ההתקפות הכי מתוחכמות בליגה שלנו ויש לנו אופציות בלי סוף בהתקפה. השחקנים נלחמים על המגרש, יש תחרותיות, והקבוצה נאבקת על כל התארים. לכאורה, מושלם, לא?
לדעתי זה באמת מושלם. אבל יש אוהדים חסרי סבלנות שמוכנים לקבל רק ניצחונות, רק אליפויות, ופרשנים שתוקפים את מכבי, את השחקנים, את המאמן, את המנהל המקצועי רק בגלל שמפסידים שני משחקים בליגה. כאב לי שהפסדנו את האליפות בשנה שעברה, אבל כשראיתי את החגיגות בב"ש שמחתי בשמחתם. האליפות לא שייכת לנו בטאבו, לא קיבלנו אותה במעמד הר סיני וזה בסדר שב"ש גם לוקחת אליפויות.
בשני משחקי הליגה האחרונים נגד ב"ש ונגד מכבי חיפה שלטנו ברוב שלבי המשחק, הגענו להמון מצבים, והחמצנו כי זו רמת החלוצים והקשרים שלנו, שהם לא תמיד מרוכזים ומרבים להחמיץ. אז אני סומך על המאמן שיעבוד על כך באימונים, אבל אני מקבל תמורה מלאה לזמן ולכסף שלי, ואני גם סולח להם על האצטדיון הבעייתי בנתניה, כי זה משהו שנכפה מלמעלה, אף אחד לא דפק אותנו בכוונה.
אני לא רוצה אליפות בכל מחיר. אני מעדיף שחקני בית כמו אליאל פרץ, דור מיכה ודור פרץ בהרכב, גם אם זה יעלה לנו באליפות. אני רוצה שנבנה מסורת של קבוצה שמטפחת שחקני נוער, בשילוב עם חיזוק איכותי בעמדות בהן יש לנו נחיתות. הלוואי שתקציב הקבוצה לא היה הכי גדול, אלא רק בין הראשונים, ככה הייתי מרגיש הרבה יותר נוח. אני בעד כדורגל תחרותי בארץ, ולא שרק קבוצה אחת או שתיים יזכו באליפויות.
כל הכבוד לקבוצה, כל הכבוד על ההישגים שהבאתם לנו, אני מייצג הרבה אוהדים שמאוד מרוצים מאיך שהקבוצה מתנהלת. אני רוצה למסור להנהלה, למאמן ולשחקנים – כל הכבוד לכם! המשיכו ככה!