אושרי, ממושב שלווה, ביקש לנסוע אתמול לכיוון קריית גת לבקר חברים. החבר של אחותו, בן 18, התנדב להסיע אותו. האם גלית סיפרה: "הוא רצה שאני אקח אותו אבל בדיוק חזרתי מנסיעה, והצעתי לו שיזמין מונית. זה לא הסתדר בסוף. החבר של הבת שלי הציע לקחת אותו ואז בנסיעה קרתה התאונה".
גלית ניסתה להתקשר לבנה אבל לדבריה "הוא לא ענה. שמעתי שהייתה תאונה. צלצלתי והם לא ענו לטלפונים. התעקשתי. החלטתי לצאת לזירת התאונה. היתה
לי הרגשה לא טובה, ראיתי את צבע המכונית ומייד זיהיתי, התחננתי לשוטרים שייתנו לי לראות את המכונית, אחד השוטרים ניגש אליי ואמר - זה לא הבן שלך, זו בת שנהרגה. אמרתי לו שזה בן עם שיער ארוך ויפה, אבל הוא אמר לי שהכול בסדר, שהבן שלי לא פה. רק אחרי הרבה זמן הבנתי שאיבדתי את הבן שלי".
האם ההמומה סיפרה עוד: "כשאחיו נפטר הוא היה זה שתמך בי ועודד אותי, למרות שהיה לו קשה וכואב. הוא התעלה על עצמו והקדיש את כל הזמן בשבילי".
מגידיש והחבר של אחותו נסעו ברכב הפרטי, שנחצה לשניים מעוצמת ההתנגשות עם אוטובוס בצות עוזה. בנוסף לשני ההרוגים, שני בני אדם שנסעו באוטובוס נפצעו קל. הרכב הפרטי הגיע מכיוון דרום, והנהג - החבר של האחות - איבד שליטה וסטה בצומת אל הנתיב הנגדי. אז נפגע כאמור מהאוטובוס, שהגיע מכיוון קריית גת.