מנהל עיכב פינוי לביה"ח, העובד הפך צמח ומת

מפעל ישראלי ישלם 3.1 מיליון שקל לעיזבונו של עובד זר מקולומביה שלקה בלבו. מעסיקו דחה את הפינוי מחשש שיתגלה שהוא מעסיק עובדים ללא היתר

עו"ד רוברט פאר פורסם: 10.11.16, 21:53

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה לבעלי מפעל לשלם 3.1 מיליון שקל לעיזבונו של עובד זר מקולומביה, שהפך צמח ולימים מת, אחרי שמעסיקו עיכב את פינויו לבית חולים אף שחש לחצים בחזה. השופטת דליה גנות קבעה שמנהל העבודה עיכב את הפינוי משום שחשש שיתגלה שלעובד אין היתר עבודה. שמות המעורבים נותרו חסויים בפסק הדין מפאת צנעת הפרט של המנוח ואמו שניהלה התביעה בשמו.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

לפני כחמש שנים התלונן הפועל בפני חבריו לעבודה שהוא חש ברע וסובל מהתכווצויות וכאבים בחזה. חבריו דיווחו על כך למנהל העבודה והעבירו את העובד לנוח באחת המשאיות במקום, אך המנהל לא אישר לפנותו לבית חולים עד שמצבו החמיר. בסופו של דבר הוא פונה לבית החולים "וולפסון" שבחולון רק כעבור שש שעות, שלימים התברר כי היו הרות גורל.

 

בבית החולים התגלה כי העובד סבל מחסימת עורקים, אך היה זה מאוחר מדי. בשלב שהגיע לשם הוא כבר איבד הכרה והפך לצמח, עד שנפטר לפני שנה.

 

ב-2013 הגישה אמו של המנוח תביעה נגד בעלת המפעל והמנהל שלה. בית המשפט התרשם שהעיכוב בפינוי העובד לקבלת טיפול רפואי גרמה לו לנזק קשה, ובפסק דין חלקי נקבע כי עליה לפצות את עזבון המנוח ואמו על נזקיהם.

 

בהמשך ההליך ביקשה אמו של המנוח להטיל אחריות אישית על מנהל החברה, שלדבריה מנע באופן אישי את הפינוי מחשש שיגלו שהעסיק עובד לא חוקי. המנהל הכחיש את הדברים והתעקש שהמנוח היה עובד חוקי. לטענתו, שנתמכה בעדות עובדים נוספים, מי שהתנגד להתפנות היה העובד עצמו, שחשש שבבית החולים יתגלו שרידי קוקאין בדמו.

 

זלזול בחיי אדם

אלא שהשופטת דליה גנות לא נתנה אמון בגרסת המנהל, שהודה בשלב מסוים כי למנוח, כמו לעובדים זרים אחרים שהעסיק, לא היה היתר עבודה.

 

השופטת התרשמה שעדויות העובדים תואמו ותוכננו מראש במטרה לפטור את המנהל מאחריות. היא ציינה שהמנהל הוא "אדם מניפולטיבי, אשר יעשה את כל הנדרש על מנת להתחמק מקיום חובותיו כלפי עובדיו, ולהכשיל את הבירור המשפטי". נקבע כי הוא זה שעמד מאחורי "ההחלטה האומללה" שלא להזמין אמבולנס מפחד שיתגלה כי הוא מעסיק עובדים זרים ללא אישורים.

 

בפסק הדין נקבע שהמנהל הפר את חובת הזהירות החלה עליו כאשר העדיף "לעצום עיניים", לא קבע נהלים ברורים לגבי התנהלות במקרה של פציעה או מחלה בזמן העבודה, והפגין אדישות וזלזול בחיי עובדיו.

 

נוכח הממצאים החמורים קבעה השופטת גנות שהמנהל אחראי באופן אישי לתשלום הפיצוי לעיזבון המנוח ואמו. בסך הכול חויבו המנהל והחברה לשלם 3.13 מיליון שקל עבור הפסדי שכר וכאב וסבל. היא הורתה למסור עותק מפסק הדין למשטרה ולרשות האוכלוסין וההגירה.