פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
העובדת הועסקה בחנות במשך כשנתיים. בתביעה שהגישה בתחילה לבית הדין האזורי לעבודה טענה שתלושי השכר שהונפקו לה היו לקויים ולא שיקפו את שכרה האמיתי. היא ביקשה לקבל פיצוי של 5,000 שקל על כל אחד מ-22 התלושים, אך בית הדין קבע כי הדרישה מוגזמת וחייב את המעסיק בפיצוי של 5,000 שקל בלבד.
בערעור שהגישה לבית הדין הארצי על סוגיית התלושים טענה התובעת שהפיצוי שנפסק נמוך מדי ולא משקף את חומרת מעשיו של המעסיק. לטענתה, כל תלושי השכר שהונפקו לה למעט שניים נקבו בשכר נטו של 3,500 שקל, הנמוך מהשכר שקיבלה בפועל, שהשתנה מדי חודש ונקבע על פי מספר השעות שעבדה. לדבריה, בית הדין האזורי אישר שתלושי השכר לא שיקפו את ימי עבודה והשעות שבהן הועסקה בפועל.
לטענתה לא מדובר בליקויים קלים, אלא בתלושים פיקטיביים שהמעסיק הנפיק ביודעין ומתוך תרמית מתמשכת הן כלפיה והן כלפי רשויות המס. היא ציינה שהרישום הלקוי גרם לה לקשיים ועיכובים כשניגשה לממש את זכויותיה בביטוח לאומי.
מנגד טען המעסיק שהעובדת הועסקה במתכונת לא פורמלית והוא הרשה לה ליטול מקדמות מקופת החנות מדי חודש. הוא הוסיף שבתה של המערערת ניצלה את הסכומים הנמוכים שצוינו בתלושים כדי להשיג אישור עבודה בזמן שירותה הצבאי.
השופטים לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק ציינו שיש להבחין בין תלוש שנוקב בשכר שאין לו קשר לסכום המשולם בפועל, לבין תלוש שנתוניו הכלליים (כמו פרטי הצדדים, מספר ימי העבודה וכד') אינם מדויקים.
לתלושי השכר שהמערערת קיבלה ממעסיקה, נקבע, לא היה כל ערך שכן הם לא שיקפו את השתכרותה ואת הבסיס לחישוב שכרה. בתלוש לא פורטו זכויותיה המהותיות וכתוצאה מכך נגרם לה "נזק של ממש" במימוש זכויותיה בביטוח הלאומי.
השופטים הבהירו כי בפסיקת הפיצויים על הפרת החובה לנפק תלוש תקין יש להתייחס לחומרת ההפרה, למשכה, לתום לבם של הצדדים ולתכלית ההרתעתית של חוק הגנת השכר.
לדבריהם, חלק הארי של התלושים שנמסרו למערערת לא היה תקין, מספר התלושים הפגומים היה גבוה (22 מתוך 24), והליקוי גרם למערערת לפגיעה מיידית, שכן זכויותיה הנלוות נגזרו מהסכום שצוין בתלוש. לפיכך קיבלו השופטים את הערעור וחייבו את המעסיק בפיצויים לדוגמה של 40 אלף שקל. המעסיק חויב גם בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.