פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
התובעת, גננת בהכשרתה, הייתה מעורבת לפני ארבע שנים בתאונת דרכים בדרכה מהעבודה, והוכרה על ידי ביטוח לאומי כתאונת עבודה בנוגע לפגיעות בצווארה בלבד. שנתיים וחצי לאחר מכן היא ביקשה להכיר גם במצבה הנפשי הקשה ובפגיעות הגב שמהן היא סובלת מאז התאונה – ולשלם לה תגמולים גבוהים יותר. הפעם, ביטוח לאומי דחה את הבקשה בטענה שאין קשר סיבתי בין תאונת הדרכים לבין בעיותיה הנוספות.
ב-2015 פנתה הגננת לבית המשפט בטענה שבנוסף לכאבי הגב, היא סובלת מחרדות ומלחץ מתמיד בכל פעם שעליה לחצות את הכביש או לנסוע ברכב.
בית הדין מינה מומחים רפואיים וממצאיהם העלו מסקנות שונות לגבי כל אחת מהפגיעות: האורתופד קבע כי התובעת לא סובלת מליקוי כלשהו בגב, למעט שינויים ניווניים – מצב שכיח אצל נשים בגילה (59) – ואלה אינם קשורים לתאונה. הפסיכיאטרית קבעה שלתובעת נגרמה פוסט טראומה חלקית בעקבות התאונה ועל כן יש מקום שביטוח לאומי יכיר בנכות הנפשית שלה.
הביטוח הלאומי לא השתכנע מחוות הדעת הפסיכיאטרית, וביקש לפסול אותה בטענה שהתובעת הייתה בטיפול פסיכיאטרי עוד לפני התאונה, עקב מותו של אביה.
אבל נשיאת בית הדין השופטת ורד שפר עיינה בראיות שהגישו הצדדים והחליטה לקבל את חוות הדעת של שני המומחים.
בנוגע למצבה האורתופדי של התובעת נפסק שלא הוכח שהתאונה גרמה לה לבעיות גב. באשר למצב הנפשי, השופטת מצאה את חוות הדעת הפסיכיאטרית מפורטת, מעמיקה ורצינית.
בפסק הדין נקבע שהעובדה שהתובעת סבלה מדיכאון בשל מות אביה לא שוללת את השפעת התאונה על מצבה הנפשי: "הפרעה פוסט טראומתית עלולה להופיע לאחר אירוע טראומתי אצל אדם בריא וחזק בנפשו כמו אצל חולה נפש קשה. אין גורמים שיכולים לנבא מי יפתח או לא את ההפרעה".
בסופו של דבר קיבלה השופטת שפר את התביעה לגבי הנכות הנפשית, וקבעה כי יש להכיר בפגיעה כתוצאה ישירה של תאונת הדרכים. ביטוח לאומי חויב ב-4,000 שקל שכר טרחת עו"ד.