פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
ליקויי האיטום והרטיבות בדירה שרכשו בני הזוג התגלו די מהר, וגינדי דאגה לשלוח קבלן לביצוע תיקונים. אלא שהליקויים תוקנו באופן חלקי בלבד, ושנים לאחר מכן המשיכו בני הזוג לסבול בעיות רטיבות ונזילות מים. ב-2013 הם החליטו לשים סוף לסאגה והגישו תביעה נגד גינדי ונגד השכנים מהקומה מעליהם.
התובעים ביקשו מבית המשפט להורות לגינדי לתקן את נזקי הרטיבות והאיטום, ולגבי אחריו השכנים נטען כי הם ביצעו בדירתם שינויים (הפכו חלון חיצוני למרפסת) ובכך הגדילו את נזקיהם. בסך הכול דרשו התובעים פיצוי של 190 אלף שקל – רובו על ירידה בערך הדירה וחלקו על עוגמת נפש ואי נוחות.
גינדי טענה בתגובה שהשכנים הם שגרמו לנזקי הרטיבות, וטענתה נתמכה בעדות של מהנדס בניין מטעמה. היא עמדה על כך שערך הדירה לא ירד כלל. מעבר לכך הגישה גינדי הודעת צד שלישי נגד הקבלן שביצע את התיקונים בדירה בזמנו. הקבלן התגונן בטענה שמאז שסיים את התיקונים ב-2011, אף אחד לא פנה אליו או עדכן אותו בדבר הליקויים, כך שלא ניתנה לו הזמנות לתקן אותם.
השכנים, מצדם, הטילו את האשמה על גינדי, ועמדו על כך שלא הם אחראים לפגיעה באיטום בביתם של התובעים. הם טענו שהליקויים בבניין הם תופעה ידועה שגינדי אחראית לה.
השופטת כרמלה האפט קבעה שרובו המכריע של הנזק בדירת התובעים נגרם עקב ליקויי בנייה שגינדי אחראית להם. היא דחתה את טענות החברה נגד הקבלן וקבעה כי כמי שמכרה את הדירה, היא הייתה אחראית לוודא שהתיקונים בוצעו. הקבלן, לדברי השופטת, נשכר לבצע תיקון יחיד מבין שלל התיקונים שנדרשו בדירה.
כמו כן, ובניגוד לעמדת גינדי, מצאה השופטת שליקויי האיטום הובילו לירידה של כ-156 אלף שקל בערך הדירה, וכי ההתנהלות מול הרוכשים הסבה להם עוגמת נפש ואי נוחות. נקבע כי לפי הראיות ניתן להבין שגם לשכנים יש אחריות מסוימת למצבה של הדירה, והעמידה אותה על 5%.
בסיכומו של דבר נפסק כי גינדי תצטרך לתקן את הליקויים בדירה והשכנים יצטרכו לשלם עבור חלקם בתיקון (עלות כל התיקונים הוערכה ב-43,365 שקל). בנוסף, לתובעים ישולם פיצוי של 175 אלף שקל בהתאם לחלוקת האחריות (גינדי תשלם 166,250 שקל והשכנים את השאר).
גינדי חויבה לשלם 17 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד גם לתובעים וגם לקבלן.