אירה דולפין, מאמנת הכושר של הסלבס: "אני לא מתאמנת מספיק"

"כשאני מתפרעת אני אוכלת סושי, זה סוג של חטא", אומרת אירה דולפין, מאמנת הכושר של המפורסמים וכוכבת הריאליטי "המאמנים" ב־HOT בידור ישראלי. היא אמנם מקפידה על תזונה מסודרת, אבל מעידה שהיא "סנדלר שהולך יחף" ולא מתאמנת מספיק; המומחים ממליצים לה לא להיסחף אחר טרנדים תזונתיים, להפסיק עם התירוצים ולהתחיל לזוזז

מי אני: "בעלת שני סניפים של 'פינק רום', סטודיו לאימוני נשים בתל־אביב. מתאמנות אצלי, בין השאר, נטלי דדון, מיכל הקטנה, ליטל שוורץ, שגית רביבו, טהוניה רובל, טיטי איינאו, אלכסה דול, שני חזן, נופר מור, אדל בספלוב וג'ני צ'רוואני. פרזנטורית של ריבוק ושל הליין הספורטיבי של רשת אפרודיטה. מופיעה בתוכנית 'המאמנים', שני עד רביעי ב־22:30 ב־HOT בידור ישראלי וחינם ב־HOT VOD, שבה ארבעה מאמנים לוקחים אנשים שאין להם זיקה לכושר ומעבירים אותם תהליך. שותפה במועדון תל־אביבי. בת 36, גרה בתל־אביב, נשואה פלוס שניים. 1.74 מ', שוקלת 58 קילו".

 

יום העבודה שלי: "הולכת לישון לקראת שתיים בלילה וקמה בשמונה בבוקר. בשעה הראשונה אחרי שאני מתעוררת אני לא נוגעת בנייד ואז מתחיל הטירוף. היום שלי מתחיל בסטודיו בדיזנגוף ואז עוברת לרמת אביב. אני מעבירה שיעורים קבוצתיים לבנות, שוקלת, מודדת, יושבת על תפריטים. פעמיים בשבוע אני נפגשת עם המאמנות, יש לי עשר בסך הכל, ואנחנו מדברות על השיטה שלי, מדייקות דברים. אפשר להגיד שאני עובדת באינסטגרם, כי אני כל הזמן מעלה תמונות.

 

"בצהריים אני נמצאת עם הילדים בין שעה לשעתיים, ובשש חוזרת שוב לסטודיו לעוד סשן של אימונים, עד עשר בלילה. אחר כך יש אירוע או שאני בג'ימי־הו, המועדון שאני אחת מהבעלים שלו. סופי השבוע מוקדשים לאימון וללימוד, בעיקר של תזונה. אני אפילו נוסעת לכנסים לשמוע הרצאות בנושא. מתישהו במהלך הסופ"ש אני חייבת לרוץ 10 ק"מ, אחרת אני לא נרגעת, כי בחמישי אני כבר עם הלשון בחוץ".

 

התזונה שלי: "אני בסטודיו רוב שעות היום, ומה יש שם? מים ומיצים. כשאני יוצאת ליום ארוך מאוד אני נערכת בהתאם, יש לי קופסה עם תמרים, קופסה עם ירקות ופירות. יש המון דברים שאני לא אוכלת: קינוחים, עוגות שוקולד, מטוגנים. לפני צילומים אני בעיקר שותה מיצים עם ויטמינים שתקפים ל־24 שעות ללא חומרים משמרים, שלא באים במגע עם אוויר, בכבישה קרה.

 

"ביום רגיל אני פותחת בארוחת בוקר – יוגורט אחוז אחד עם זרעי צ'יה ופשתן, בצהריים קונה סלט גדול או חזה עוף עם קינואה או כוסמת או עדשים.

 

בערב, אם זה לא מאוחר – קוטג', חביתה, טונה, בלי לחם, פריכית או פתית, וירקות. אני אוכלת מלא חלבון, סלמון, דגים. כשאני מתפרעת אני אוכלת סושי, זה סוג של חטא. בחורף אני מכינה מרקים. אין לי מגירת ממתקים בבית, גם הילדים לא אוכלים שטויות. גלידה של בן אנד ג'ריז זו חולשה שלי, לכן זה לא נכנס אליי הביתה, אני לוקחת אחריות על הקניות שלי. אני פריקית של טרנדים, וישר קונה כל מיני מזונות סופר־על חזקים.

 

 

"השינוי שאני עושה לנשים זה השינוי שאני עושה לעצמי. הייתי יותר מלאה, פחות שרירית, היום אני משמשת דוגמה. בסופי שבוע אני יותר נפגשת עם המקרר, הוא בחלל שלי. יש ארוחות משפחתיות, אבל אני מבקשת שיכינו לי מאכלים שאני יכולה לאכול. זו דרך חיים. אין חלה, הפיצה האחרונה שאכלתי הייתה לפני שנה. עד גיל 30 לא ידעתי איך נראה פלאפל ומה הטעם של שווארמה, בגיל 30, בהיריון, פעם ראשונה בעלי הכיר לי סביח".

 

 

כושר: "אני באה ממשפחה של ספורטאים, אבא שלי היה אלוף בריצת 400 מטר משוכות ומאמן אתלטיקה בברית־המועצות, אחותי מורה ליוגה והייתה בנבחרת ישראל בהתעמלות מכשירים ומשוכות. אני הייתי רצה 400 מטר. כיום אני רצה בסופי שבוע 10-8 ק"מ, וזהו. הריצה עבורי היא כושר ומדיטציה, כי כל הזמן הראש עובד, המוח לא נרגע. זה נורא. בשנה האחרונה כמעט לא התאמנתי בעצמי, זה מאוד חסר לי, אני לא מצליחה לדחוס את זה בלו"ז. הכל תזונה. כרגע אני סנדלר שהולך יחף, כשיש לי עשר דקות פנויות אני עושה קצת כוח. אני צריכה מישהו שיאמן אותי".

 

 

טיפוח: "טיפולי פנים, סרומים, קרמים, פעם בשבועיים סאונה, מסכות, פילינג. מורחת מסכת קרטין לשיער, אמפולה פעם בחודש. מתאפרת לאירועים חשובים. כשאני יוצאת בערב אני אוהבת להתגנדר כי 12 שעות ביום אני על בגדי ספורט. לא מגיעה ללמרוח לק מרוב שאני עסוקה".

 

 

לנפש: "לפני שנתיים הייתי הולכת עם מזרנים על הגב בפארקים, והיום יש לי שני סניפים – זה בלתי נתפס. מאוד צפוף בטופ ואני עושה הכל בעשר אצבעות, זה לכתת רגליים ולעבוד. זה המון אחריות, כסף, מס הכנסה, משכורות, פה זה נשבר, זה מטפטף – כל הזמן לחץ, אני קמה עם זה בבוקר והולכת לישון עם זה. זה לא אימון וזהו, זו אופרציה שלמה.

 

"אני עם ראש על הכתפיים, מאוד ריאלית. יש הצעות כל יום וזה נורא מחמיא לי, אבל אני אשת עסקים רק שנה וחצי, רגע, תנו לי לנשום. יש לי אחריות ואני לא יכולה לחשוף את עצמי לתוכן הלא נכון. אני מכירה את כל מי שרשומה אצלי בשמה הפרטי. המתאמנות קוראות לי אירה פוטין, כי אני רוסייה ואני צועקת ממש, לא יכולה שמישהי עומדת או יושבת בסטודיו במקום לעבוד.

 

"כשאני מבלה קצת בערב אני נרגעת, שותה יין לבן יבש כי יש בו הכי פחות קלוריות. מדי פעם קצת חופשות, נוסעת לצימרים, משנה אווירה מדי פעם כדי לא לשחוק את עצמי. קשה לי לקום בבוקר, כי האינטנסיביות הנפשית מוציאה ממני עשן. אני מוציאה אנרגיה, כל הזמן דרוכה, זה נכנס לי לתוך השינה, בשנה הראשונה חלמתי רק על זה. אני חולת שליטה, אני נכנסת לטירוף כשמשהו משתבש. אני חייבת שהבנות יקבלו חוויה מושלמת, לא מתפשרת על מוזיקה, תרגילים, על איך שהן יזיעו. אני מתפרקת ולא נותנת לאף אחד לראות. מאוד חזקה מבחוץ, מבפנים תוהו ובוהו.

 

"בעלי הוא היחיד שיכול לאזן אותי, הוא מאזניים ואני תאומים. הלכתי לפסיכולוגית כי לא הצלחתי להתמודד עם כל כך הרבה דברים – תוכנית, צילומים, עסק, משפחה, ילדים, זה לא נגמר לרגע. יש ילדים קטנים שלא רואים כמעט את אמא שלהם ובכל מקרה אני לא מהאמהות שיושבות לכבס. זו החלטה מודעת שכרגע אני משקיעה בקריירה והם מאוד מעריכים את זה. הם בני 6 ו־4, הגדול עושה סמוך־קומים יותר טוב מהבנות בסטודיו. עוזר לי להזיז מזרנים, שואל אותי אם זה חלבון או פחמימה, אומר לי 'היום אכלתי שוקולד, מחר אני אעשה הפסקה'".

 

 

שורה תחתונה: "אני טופחת לעצמי על השכם, מחייכת, מתמוגגת, מאוד אסירת תודה, אבל אני לרגע לא עוצרת, מרגישה את המתחרים נושפים בי. אני מאחלת לעצמי להיות רגועה, הרבה יותר רגועה".

 

מה אומרים המומחים?

 

רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, שערי צדק ספורט:

 

"אירה שומרת על אורח חיים בריא, הרגלי האכילה הבסיסיים שלה בריאים, היא מקפידה על תזונה מגוונת המכילה את כל אבות המזון. התפריט שלה עשיר בדגנים מלאים, בחלבונים רזים, בירקות ובפירות. היא לא מכניסה לביתה מאכלים שיהוו אתגר עבורה. היא שומרת על צריכה נמוכה של קלוריות, ומשקלה נמוך ביחס לגובהה. היא שותה יין לבן בגלל הערך הקלורי שלו, אך אין הבדל בערך הקלורי בין יין לבן ליין אדום.

 

"כדי לקבל ויטמינים ומינרלים ניתן פשוט לאכול מזון מגוון, אין הכרח לקבל אותם ממיצים. השימוש במושג 'ניקוי' לאחר שתיית מיץ הוא שגוי לחלוטין. מיץ לא מנקה את הגוף, ניקוי הגוף נעשה על ידי הכבד, בין אם שותים מיץ פרי ובין אם לא. אירה היא צרכנית של 'מזונות על', עוד טרנד תזונתי שאין מאחוריו גיבוי מחקרי, אלא בעיקר תעשייה שמגלגלת כסף. יש לנקוט משנה זהירות בייחוס סגולות ריפוי למזונות".

 

 

צחי נחום, מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ ברשת הולמס פלייס:

 

"לצערי, אירה שוכחת את עצמה, וריצה בסוף השבוע זה ממש לא מספיק. מה עם נאה דורש נאה מקיים? אירה חייבת לחזור לאימוני התנגדות באמצעות מאמן אישי, שיחייב אותה בשעה וביום מסוים. אירה נמצאת במלכודת של רוב הציבור, שלא מצליח להתאמן עקב עומס בעבודה, בבית ובחיים בכלל. זה לעולם יישאר תירוץ, שכן כפי שאנו קמים בבוקר ורוחצים פנים כך צריכים גם אנו, המחנכים לפעילות גופנית ובריאות, לשמור על עצמנו, על הכושר והביצועים שלנו. אירה יכולה להיות גאה בעסק שיצרה, אך היא חייבת לדאוג לעצמה לא פחות מלעסק שלה. זה הזמן לחזור לשגרת האימונים ולא להסתפק בעשר דקות שפתאום פנויות כדי לייצר מיני אימון כוח".

 

 

ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:

 

"נראה שאירה עושה בדיוק את כל מה שצריך לעשות בגיל 36 מבחינת תחזוקה של העור. זהו שלב שבו העור צעיר וזה אכן הזמן לטיפולי פנים אצל קוסמטיקאית, מלווים בתכשירי לחות והזנה. אני ממליצה מאוד להוסיף לארסנל התכשירים שני דברים בסיסיים שנשכחו – האחד זה קרם הגנה משמש והשני זה תכשיר שמכיל רטין A נקי, ולהשתמש בו בלילה פעמיים בשבוע כטיפול שמאט את הזדקנות העור. אירה נמצאת מרבית היום בנעליים סגורות מתוקף עיסוקה. כאשר כף הרגל נמצאת כל כך הרבה זמן בתוך נעל סגורה עלולה להיווצר פגיעה בעור, החשוף יותר לפגיעה של מזהמים. אני ממליצה למצוא זמן במהלך היום שבו כף הרגל מאווררת".

 

 

צביה חי אל, מנהלת מעגלים, בית הספר לאימון ולהתפתחות אישית:

 

"בעידן שבו אנו חיים ההצלחה מתורגמת לכסף, לגודל ולמידה שבה אתה מצליח להשיג עוד ועוד. אם בוחנים הצלחה על פי פרמטרים אלה, אז אירה ללא ספק נמצאת בטופ. יש לה חיים מתוקתקים, יש לה חזון ודרך שבה היא כובשת כל יעד שהיא מציבה ועוד.

 

"השאלה היחידה שתמיד נשארת רלוונטית היא: עד מתי? האם ומתי מגיע הרגע שבו אדם אומר לעצמו 'זהו. יש לי מספיק'. הבעיה היא שמנגנון הרעב והשובע שלנו נפגע ואיבד כל ויסות, גם במובן הפיזי (בעיית ההשמנה בעולם הולכת וגדלה) ולא פחות במובן הרגשי והנפשי, להשיג עוד היא המטרה הנשגבת הניצבת ממול.

 

"אירה מספרת על אורח חיים קפדני, טוטאלי ואינטנסיבי בצורה קיצונית. היא לא רואה את הילדים מספיק ויש לה זמן מועט אם בכלל לענייני משפחה, זוגיות וחברים. היא מעידה על עצמה כחולת שליטה, מה שרק מגביר את הקושי והלחץ של החיים שלה. לחץ יכול להיות לעיתים גם כוח מניע לא רע לעשייה, אבל לא כשהוא מגיע בכאלה עוצמות. לא מפתיע ששקט ורגיעה הם מה שהיא מאחלת לעצמה בשורה התחתונה של הדברים.

 

"הייתי מציעה לה לקחת ייעוץ אישי שיאפשר לה לראות את התמונה ממרחק, כדי שתראה אותה יותר בבירור וכדי שתצליח לעשות חיבור בין השליטה שבאה לידי ביטוי בחוץ לכאוס שמתרחש בפנים. כדאי שתמצא את האיזון, כדי שבאמת תוכל לצמוח ולא תאבד את הדרך".

הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"