פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
לפני כשלוש שנים רכשה הצעירה, אז בת 18, את הדירה תמורת 1.2 מיליון שקל, ועד מהרה מכרה אותה תמורת 1.8 מיליון שקל. בקשתה לקבל פטור ממס שבח על הרווח נדחתה על ידי מנהל מיסוי המקרקעין בתל אביב בטענה שהמימון לרכישת הדירה ניתן לה במתנה מאביה, ולא חלפה "תקופת הצינון" הנדרשת בחוק לצורך קבלת הפטור.
בערר שהגישה הצעירה לוועדת הערר בבית המשפט טענה הצעירה שאביה סייע לה רק בשליש ממחיר הרכישה, שלדבריה לא היה מתנה, ולכן אין בסיס לשלילת הפטור.
בדיונים התברר שאביה של הצעירה, עורך דין במקצועו, טיפל זמן מה קודם לכן עם שותפו בזכויותיה של קשישה שעמדה לרשת את הדירה. האב ובתו החליטו כי הדירה מתאימה לה, ולכן רכשו אותה מהאישה. במעמד חתימת ההסכם שילמה הבת לקשישה 400 אלף שקל והתכוונה לקחת משכנתא כדי לממן את יתרת הסכום, אך הבנק דרש שאביה ישמש כערב והוא סירב לאחר שפרץ ביניהם סכסוך.
בנסיבות אלה היא החליטה למכור את הדירה "בחיפזון". ואכן, הדירה נמכרה תוך כמה חודשים, ולדברי הצעירה, את יתרת הסכום (800 אלף שקל) העבירו הקונים ישירות לקשישה.
יו"ד ועדת הערר, השופט הרי קירש, הבהיר שהחוק נותן פטור ממס שבח אם מדובר בדירתו היחידה של המבקש ואם הוא לא מכר דירה אחרת ב-18 חודשים שקדמו לכך. פטור זה לא יינתן אם המוכר קיבל במתנה 50% או יותר ממחיר הדירה, אלא לאחר "תקופת צינון" (4-3 שנים). מטרת הסייג בחוק היא למנוע עסקאות מתנה מדומות שתכליתן קבלת פטור ממס שבח.
מהעדויות עלה שמקורו הסכום הראשוני ששולם לקשישה הוא בבניין בניו יורק שהיה שייך להורי הצעירה ונמכר כחלק מהליך הגירושים ביניהם. השופט סבר שהאב העביר לבת במתנה 400 אלף שקל מכספי מכירת הבניין לצורך רכישת הדירה, וקיבל את גרסתה שלפיה יתרת הסכום מומנה על ידי הרוכשים.
השופט קירש התרשם שהתשלום השני לבעלת הדירה המקורית נעשה רק לאחר שהצעירה קיבלה את הכספים הדרושים מהרוכשים. בנסיבות אלה, כתב, הגיוני שהיא לא נזקקה למתנה נוספת מהאב על מנת לפרוע את חובה.
בסיכומו של דבר נקבע שהצעירה קיבלה במתנה מאביה פחות מ-50% ממחיר הדירה, ולכן יש לקבל את הערר ולקבוע כי היא זכאית לפטור. מנהל מיסוי המקרקעין חויב בהוצאות של 10,000 שקל.