החוקרים המשיכו לעקוב אחרי הנבדקים גם בעשור השישי לחייהם, ומצאו כי אלה שהיו בתנועת נוער בילדותם נמצאים בסיכון נמוך יותר ללקות בדיכאון או הפרעות חרדה בהגיעם לגיל חמישים. לדברי החוקרים, תנועות הנוער מעודדות לא רק פיתוח של מיומנויות שונות כמו עבודת צוות, אלא מעודדות את הילד לצאת למרחבים, מסייעות בשיפור הביטחון העצמי ומעניקות לילד כלים להתמודדות עם לחצים בחיים, ובכך משפרות את תחושת ההישגיות שלו. כל אלה, לדבריהם, מפחיתים את הסיכון ללקות בחרדה ודיכאון בהמשך החיים. "נדהמנו לראות כיצד תנועות הנוער מתבטאות אחרי כל כך הרבה שנים", אמר ראש צוות החוקרים, הפרופ' כריס דיברן מאוניברסיטת אדינובורו. "אף שהתחלנו את המחקר מנתונים משנת 1958, אנחנו משוכנעים שגם לתנועות הנוער של היום יש אפקט דומה. חשוב לזכור שדיכאון והפרעות חרדה גובים מחיר יקר מהסובלים, מהחברה וממערכת הבריאות, מה שאולי אפשר למנוע על ידי שיתוף הילד בתנועות נוער".
עוד בערוץ הורים:
- מופעי חנוכה לילדים: כל מה שצריך לדעת
- 5 דברים שאפשר לעשות כדי לעזור לילד למצוא חברים
- אחים בכורים מספרים איך הם הרגישו כל השנים
האם צריך לשלוח כל ילד לתנועת הנוער? לדברי אלון-סידליק, ההחלטה צריכה להתבצע יחד עם הילד: "חשוב להיות קשוב לרצונותיו ויכולותיו של הילד. "לתנועות הנוער יתרונות רבים, אבל וודאי שאי אפשר להכריח ילד ללכת לתנועת הנוער אם הוא אינו מרגיש בנוח שם, לא נהנה ולא מרגיש סיפוק והעצמה".