עבדאללה (עובדיה) מיכאלי, מי שזכה לכינוי "הדונלד טראמפ הישראלי", מת ביום שבו דונאלד טראמפ המקורי נבחר להיות נשיא ארה"ב.
מיכאלי וטראמפ מגיעים מאותה עולם עסקי: בעלות על בתי קזינו. אבל בעוד שלדונלד טראמפ האמיתי היו רק שניים־שלושה בתי קזינו במלונות שלו, לעובדיה מיכאלי היו במהלך 80 שנות חייו למעלה מ־150 בתי קזינו — לפחות על פי הרישומים במחשבי המשטרה.
עובדיה מיכאלי היה "הקוף" הכי גדול בהיסטוריה של ארץ ישראל. למעשה, עליו בעצם המציאו את הכינוי "קוף", שבלשון העולם התחתון זה איש קש שלוקח על עצמו את התיקים הפליליים כדי שהבוסים האמיתיים יוכלו להמשיך בחייהם באין מפריע. וכך, כשהמשטרה הייתה פושטת על בית קזינו לא חוקי ומבצעת מעצרים, כשחיפשו את "בעל הבית" כדי שיהיה את מי להעמיד לדין — עובדיה מיכאלי היה מרים את היד ואומר: "אני". ומה אם עובדיה במקרה לא היה בבית הקזינו המחתרתי כשהמשטרה הגיעה, כי הבנאדם הרי צריך לישון ולאכול לפעמים? כשזה קרה, היו אומרים לשוטרים שבעל הבית יצא לרגע ותכף יבוא. היו מתקשרים לעובדיה מיכאלי, והוא היה בא מיד עם מונית ספיישל.
על כל תיק שהוא לקח על עצמו קיבל מיכאלי 200־100 דולר מבעלי הבית האמיתיים, שהתחמקו מהעמדה לדין. כך, במהלך השנים, הוא הצליח לצבור לעצמו 150 הרשעות פליליות בשל בעלות על בתי קזינו לא חוקיים. בטוח שיא ישראלי, אולי גם שיא גינס. השופטים המיואשים, שידעו שעובדים עליהם, גזרו עליו פעם אחר פעם רק עונשי מאסר על תנאי, והעבירו הרבה ביקורת על הקצין ש"לכד" אותו, אפרים ארליך (קרמשניט) ממחלק המוסר, שלא הביא לדין את בעלי הבית האמיתיים אלא את הדלפון שלוקח על עצמו את התיק. פעם השופט משה שמאי אמר ל"קרמשניט": "אז מה אם הוא מודה ונשבע שזה שלו. זה בעל הבית של הקזינו כמו שהוא בעל הבית של בית־המשפט".
סיפורו של מיכאלי הוא סיפורו של פח הזבל של עולם ההימורים. בערך מאז שהוא התחיל ללכת הוא כבר היה בקזינו. כשהיה בן 19 הוא רב עם מישהו בקזינו בירושלים, זרק את האיש למטה מהקומה השישית וקיבל מאסר עולם. מיכאלי ישב בכלא שאטה עד שיום אחד מחבלים עשו שם מרד גדול. הוא וכמה חברים יצאו למלחמה כדי להציל את הסוהרים הכלואים. הם פירקו את מוטות הברזל של מיטות הקומתיים, הפכו אותם לחרבות, היכו את האסירים הביטחוניים וניצחו את המרד. לאות תודה, נשיא המדינה זלמן שזר חנן אותם.
עובדיה יצא מהכלא בלי לירה בכיס וחזר, כמובן, לקזינו. הוא לקח כמה לירות הלוואה ושם על גלגל המזל. הכדור נפל על המספרים שלו שוב ושוב ושוב, לילה ועוד לילה ועוד לילה, והופס, ממעמד של אסיר עולם הוא פתאום נהיה עשיר גדול. הוא קנה שתי חנויות בשוק הסיטונאי, בנה וילה מפוארת בחולון והסתובב במרצדס עם נהג צמוד. כולם עשו לו אז כבוד. הוא אפילו היה הסנדק בברית של עופר, הבן של הפועל שלו, אביגדור מקסימוב, ההוא שלימים ביצע עם אחותו אתי אלון את הונאת הענק שמוטטה את הבנק למסחר.
כשישראל נעשתה קטנה עליו, מיכאלי רצה להמר קצת בחו"ל. אמנון בחשיאן, "ראש המאפיה הישראלית באמריקה", לקח אותו לקזינו בלאס־וגאס. ואז, הופס, שוב גלגל המזל הסתובב בקזינו, והסתובב והסתובב, אבל הפוך. תוך כמה ימים הוא חזר לישראל בלי לירה בכיס, בלי הבית בחולון, בלי החנויות בשוק הסיטונאי. הוא עבר לגור בדירת חדר וחצי של עמידר בבת־ים, עם שמונה ילדים. הוא הפסיד את הכל, אבל מהמחלה הוא לא נגמל. הוא היה משחק בבתי הקזינו כל לילה עד הגרוש האחרון. לא היה מסוגל ללכת הביתה עם כסף בכיס כי זה היה מגרד לו ברגליים.
הוא עבר התקפי לב, אירוע מוחי, סרטן. לא היו לו שיניים. אבל המחלה הכי קשה הייתה ההתמכרות לקזינו. יותר מ־150 הרשעות הוא צבר עד ששלחו אותו לחודשיים מאסר. וכשמערכת החוק החלה להשתכלל ומידע התחיל לעבור בין רשויות המדינה, הביטוח הלאומי — שנתן לו כל חודש קצבה — גילה שיש לו 150 בתי קזינו והוא קיבל תביעת ענק.
בביטוח הלאומי רצו חלק מהרווחים מבתי הקזינו שלו. הזהירו אותו שאם הוא לא משלם הוא יוכרז כפושט רגל ויקחו לו את הכל. הקוף התפוצץ מצחוק ואמר שייתנו לו כסף לבייגלה ולבירה ואחרי זה שיכריזו עליו כפושט רגל בכיף, כי ממילא הוא כבר 50 שנים אחד כזה.
בלילה שבו דונלד טראמפ נבחר למלך העולם, הדונלד טראמפ הישראלי החזיר את נשמתו לבורא עולם. חסר כל כמובן.