בשבוע שעבר טסתי לנסיעת עבודה בלוס אנג'לס, ובשל קוצר הזמן נאלצתי לטוס דרך איסטנבול. באיסטנבול גיליתי שהטורקים לא שמעו על זה שאני לא אוהב לעמוד בתורים. מכירים את הרגע הזה שקוראים לכם לעלות למטוס? הרגע הזה שמתחיל להיווצר תור אדיר בכניסה לשרוול? אז גם את זה אני ממש לא אוהב, אז בדרך כלל אני ממתין עד שהתור יתקצר קצת, ומנסה להיות זה שעולה אחרון. אבל הטורקים לימדו אותי שעל התחכמויות משלמים, ובאותו היום באיסטנבול טרקו לי את הדלתות בפרצוף, לא נתנו לי לעלות למטוס, ופקדו עלי לקחת את הטיסה הבאה - למחרת.
תוך כדי ההלם, התחילו לעלות באפי ניחוחות של קבב טלה שמנמן, בקלאווה עשירה בפיסטוקים וכנאפה מלאה במי ורדים. החלטתי להפוך את המשבר להזדמנות (מת על משפטי קואצ'רים) ויצאתי מהשדה למלון שנמצא בפרברי איסטנבול.
עכשיו אנייכול להגיד לכם שאלה היו 16 שעות של קולינריה במיטבה. אני חושב שלא היתה שעה שבה לא הכנסתי משהו לפה; החל מקבבים ארוכים ושמנמנים דרך קינוחים סופר מתוקים, קובות מיוחדות, ועד לקרדה מלוחה עם לחמניות חמות ותועפות של חמאה רכה. אלה היו 16 שעות הדיליי הכי טובות שהיו לי בחיים.
אחד הדברים שהכי אהבתי היה קינוח של קרם חלב שמזכיר סחלב בטעמו, מעין סוג של פודינג קר ומעליו מעט קינמון. זה מסוג הקינוחים הדלים בחומרים, אבל הכי טעימים ומנחמים שיש. אהבתי גם את קציצות הבורגול הצמחוניות שמלאות ברכז רימונים ובצל מטוגן, כאלו שאוכלים עם המון עשבים, פלפלים חריפים ובצל טרי ליד.
כמובן שביקשתי את המתכונים, ונהג מונית נחמד התנדב לתרגם עבורי את כל המרכיבים. למחרת בבוקר, כמו ילד טוב, התייצבתי יחד עם כולם בתור, עם החלטה גדולה שבקרוב אגיע שוב לאיסטנבול, והפעם לא בטעות.
המצרכים:
250 גר' בורגול דק, מושרה ב-4 כוסות מים כשעה
2 בצלים בינוניים קצוצים
5 כפות שמן זית
2 כפות רסק עגבניות
5 כפות רכז רימונים
מלח
אופן ההכנה:
המצרכים:
1 ליטר חלב100 גר' חמאה
170 גר' קמח
150 גר' סוכר
1 מיכל שמנת מתוקה
1 כפית קינמון טחון
אופן ההכנה: