מזל טוב לראש הממשלה בנימין נתניהו. אמנם עבר עליו שבוע קשה, אבל ביום ראשון בחצות הוא צפוי לשבור שיא ישראלי, לעקוף באלגנטיות את דוד בן־גוריון ולהפוך לראש הממשלה שמכהן ברצף הכי הרבה זמן מאז קום המדינה.
כמו נתניהו, גם בן־גוריון כיהן כראש ממשלה שתי תקופות לא רצופות. כהונתו הראשונה של "הזקן" נמשכה חמש שנים ותשעה חודשים ברצף. בינואר 1954, על רקע שורת מאבקים פנים קואליציוניים, הוא התפטר מתפקידו ועבר לגור בצריף בשדה בוקר. אלא שהחיידק הפוליטי היה חזק ממנו ובן־גוריון נשף ללא הרף בעורפו של מחליפו משה שרת, ששרד בתפקיד רק שנה ותשעה חודשים. בן־גוריון חזר לכהונה שנייה, ארוכה יותר, שנמשכה 2,790 ימים, עד פרישתו ב־1963. נכון להיום (שישי) מכהן נתניהו ברצף 2,788 ימים, ומחרתיים ישבור את השיא של בן־גוריון.
כדי לשבור את השיא של בן־גוריון בפז"מ הכולל כראש ממשלה (לאו דווקא ברצף), חסרים לנתניהו עוד 972 ימי כהונה, כשנתיים וחצי. בן־גוריון כיהן כראש ממשלה 4,872 ימים בסך הכל. נתניהו, שהיה ראש ממשלה בין השנים 1996־1999 ונבחר שוב ב־2009, מכהן נכון להיום 3,900 ימים בסך הכל. עד הבחירות הבאות, שאמורות להתקיים ב־5 בנובמבר 2019, נותרו עוד 1,082 ימים. אם הן לא יוקדמו, במהלך יולי 2019 יהפוך נתניהו לראש הממשלה שמכהן הכי הרבה זמן בתולדות מדינת ישראל.
מתברר שגם בקנה מידה עולמי, נתניהו לא פראייר: מנתונים שאסף ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה שנתניהו ניצב במקום ה־62 בעולם כולו מבין מאות מנהיגי מדינות דמוקרטיות בהווה ובעבר במשך הכהונה הרצופה. אם ישלים את הקדנציה הנוכחית, הוא יזנק למקום ה־21 בדירוג.
ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני, הגישה כבר בכנסת הקודמת הצעת חוק שתגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות, אך היא לא עלתה להצבעה. לפני שנה העלתה אותה שוב להצבעה בקריאה טרומית, אחרי שהחתימה עליה את ראשי מפלגות האופוזיציה. אביגדור ליברמן, אז עדיין אופוזיציונר חריף לנתניהו, תמך בהצעה במלוא העוז, כך גם יאיר לפיד ויצחק הרצוג. איימן עודה וזהבה גלאון נעדרו מההצבעה, והחוק נפל.
מאז חלפו עברו ששת החודשים שנדרשים כדי להעלות את ההצעה שוב, אבל בינתיים ח"כ מיכאלי ממתינה. "זו הצעה מורכבת שצריך לחכות לסיטואציה פוליטית מאוד מסוימת כדי להעביר אותה". ליברמן, שתמך בחוק לפני שנה, לא יצביע בעדה עכשיו, כשהוא שר ביטחון בממשלת נתניהו.
כדי שנתניהו לא יטען שהחוק הוא ספציפי נגדו, הגדירה מיכאלי שהגבלת הכהונה תתחיל רק בעוד שתי מערכות בחירות לכנסת. כך שאם נתניהו ירצה, הוא יוכל לכהן עוד ארבע קדנציות מעכשיו. אבל למרות זאת הוא מתנגד.
במכון הישראלי לדמוקרטיה סבורים שהפתרון הוא לא הגבלת הכהונה, אלא חוק הקובע שראש המפלגה הגדולה ביותר הוא ראש הממשלה. "אמנם המערכת הפוליטית זקוקה לשינוי מבני שיגביר את היציבות השלטונית ואת היכולת לממש תכנון ארוך טווח, אך קציבת כהונתו של ראש הממשלה לא תיתן את המענה לכך", אומר נשיא המכון, ח"כ לשעבר יוחנן פלסנר. "לא מקרי שבכל המשטרים הפרלמנטריים לא קיים המנגנון של קציבת כהונה למנהיג המדינה".