בסוף היא נשברה. לא יכלה לסבול יותר את המכות, את הצעקות, את ההשפלות. "לקחתי את הילדים וברחתי החוצה, בלי נעליים ובלי כלום", מספרת נ'. "התחבאנו באיזה חור שמצאנו. בלי כסף, בלי טלפון, אמצע הלילה".
היא אמא לשני ילדים. במשך חצי שנה שהתה איתם במקלט לנשים מוכות. שנים ארוכות קודם לכן הייתה קורבן לאלימות מצד בעלה. "חייתי בפחד במשך יותר מ־15 שנה, אבל לא ידעתי שאני נמצאת בקטגוריה של אישה מוכה. מצבי רוח קיצוניים שיכולים להביא לאלימות. אובססיביות באמצע הלילה. הייתי ישנה והוא היה רואה טלוויזיה, ואז הוא בא אליי והתחיל לצעוק ולהכות. אף אחד לא ידע מה אני עוברת. אפילו לא המשפחה הקרובה שלי. לא דיברתי על זה. הוא היה אומר לי לשמור את הכביסה המלוכלכת בבית. הוא כל הזמן אמר לי שאני אמא לא טובה ושייקחו לי את הילדים".
נ' היא רק אחת מני רבות. מדד האלימות של ויצו לשנת 2015, שמתפרסם כאן לראשונה, מגלה כי בכל רבע שעה מוגשת למשטרה תלונה על אלימות בתוך המשפחה: 97 תלונות ביום, לעומת 60 תלונות ביום בשנת 2014 — זינוק של 60 אחוז. המגמה המדאיגה נמשכת גם בשנת 2016. מדד האלימות מתפרסם לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים, שיצוין ביום שישי הקרוב. הוא מבוסס על נתוני משרד הרווחה, רשויות אכיפת החוק, בתי־המשפט ומשרדים ממשלתיים נוספים.
בשנה החולפת (נובמבר 2015 עד נובמבר 2016) נרצחו בישראל 13 נשים על ידי בן זוגן או קרוב משפחה אחר. דווקא כאן נרשמה ירידה לעומת 2014, אז נרצחו 16 נשים. ועדיין, מדובר בנתונים קשים.
לפי נתוני המשטרה שרוכזו בידי ויצו, בשנת 2015 נפתחו 35,400 תיקים בגין אלימות במשפחה — כמעט 97 תלונות ביום. מתוכם 28,906 תיקים (81%) הם על אלימות בין בני זוג, כשב־20 אלף מהם הנפגעת היא אישה. בשאר התיקים הנפגעים הם בעיקר ילדים, ובחלק מהמקרים הנפגעים הם גברים. בשנת 2014, לעומת זאת, נפתחו 22,124 תיקים.
מאז תחילת 2016 ועד חודש ספטמבר נפתחו 25,975 תיקים על אלימות במשפחה, מתוכם יותר מ־21 אלף תיקים של אלימות בין בני זוג, כאשר ב־15 אלף מהמקרים האישה היא הנפגעת.
במהלך 2015 נפתחו יותר מ־15 אלף תיקים על איומים במשפחה, וכמעט 3,000 תיקים על חבלה גופנית חמורה. בתשעת החודשים הראשונים של 2016 נפתחו יותר מ־11 אלף תיקים על איומים ו־2,494 על חבלה גופנית חמורה, כך שמסתמנת עלייה משמעותית במספר תיקי החבלה החמורה.
בשנת 2015 התקבלו בבתי־המשפט 8,819 בקשות למתן צווי הגנה. לפי נתוני מערכת הבריאות, באותה שנה טופלו בבתי־החולים ובקופות החולים 4,916 נפגעות של אלימות במשפחה ותקיפה מינית, מתוכן 575 נערות. מדובר במספר כמעט זהה לזה של 2014, אז טופלו 4,987 נשים. ב־2015 התקבלו 1,340 פניות לקו הסיוע של משרד הרווחה, מתוכן 923 פניות של נשים שדיווחו על אלימות מצד בני זוגן ו־69 פניות של גברים, בהם גברים מכים שביקשו לקבל טיפול. זוהי עלייה של 11.3 אחוז לעומת שנת 2014, אז התקבלו 1,203 פניות.
בשנת 2015 טופלו על ידי הרשויות (משרד הרווחה, משרד הבריאות, מרכזים לנפגעות אלימות ועוד) כ־12 אלף נשים מוכות, לעומת 15 אלף נשים בשנה שלפניה. בשנת 2015 שהו במקלטים לנשים מוכות 738 נשים ו־989 ילדים. גם כאן מדובר בירידה קלה לעונת השנה שלפניה, אז שהו במקלטים 755 נשים ו־1,083 ילדים. בשנת 2015 טופלו במרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה 6,921 נשים, 2,778 גברים (בעיקר גברים מכים) ו־987 ילדים ובני נוער. מדובר בירידה של 9.6% ביחס לנתונים בשנת 2014. לטענת ויצו, הירידה במספר המטופלים נעוצה בתקצוב הנמוך של המרכזים.
יו"ר ויצו ישראל, גילה אשרת, התייחסה לנתונים: "ממדיה הנרחבים של האלימות לצד ירידה בהיקף הטיפול, במיוחד בילדים הנפגעים ובגברים האלימים, מצביעים על קיפאון מתמשך של כלל המערכות במניעה ובצמצום התופעה. נדרשות אחריות מערכתית לטיפול בנגע האלימות ותוכנית לאומית שתקדם מניעה, חקיקה, ענישה ואכיפה בדומה למדינות מערביות רבות בעולם".
נ', שחוותה על בשרה את האלימות במשפחה, מפצירה בנשים כמוה: "אם את חיה בפחד, לכי לבדוק את זה. אישה לא צריכה לחיות בפחד בבית שלה. היא לא צריכה לחשוש לחייה ולחיי ילדיה. יש נורות אדומות. לכל אדם יש ברומטר פנימי שאומר שמשהו בבית שלנו לא תקין. אני בעלת תואר ראשון, ובמשך הרבה מאוד זמן לא קלטתי. יש סטיגמה שנשים שהולכות למקלט הן נשים שמפוצצות בסימנים כחולים וסיגריות שכיבו עליהן. אבל יש הרבה סוגים של אלימות, לא רק מכות".