ראשית כל, גילוי נאות. אני אוהד הפועל חיפה זה כמעט 40 שנה. לפני חצי שנה טסתי לגמר ליגת האלופות במילאנו עם בני הגדול בן ה־20. בטיסה הנוכחית יצא לי לפגוש את עמיר נוסבאום, ששיחק בעבר בקבוצה. בירכתי אותו לשלום, סיפרנו לו שאנחנו אוהדי הפועל חיפה, והשיחה קלחה בצורה נעימה.
נוסבאום הוא אולי לא אחד השחקנים המובילים שגדלו בשנים האחרונות בכדורגל הישראלי, אך מצד שני אני יכול להעיד שמדובר באדם עם אינטליגנציה גבוהה, שחקן מחוייב לכל מועדון בו שיחק ואחד השחקנים האהודים בכל קבוצה שבה שיחק. עצם מינויו לעוזר מאמן הפועל באר־שבע מיד אחרי פרישתו מכדורגל מדברת בעד עצמה. מפה לשם הגענו לנושא העיקרי בהפועל חיפה, יואב כץ. אחד המשפטים "החזקים" בתוך כל השיחה סביב יואב כץ, ואני מצטט את נוסבאום: "הרבה קבוצות היו רוצות בעלים כמו יואב כץ בליגת העל".
לא מדובר באדם שחשק במשרת המאמן בחיפה, הרי הוא שיחק עונה אחת בהפועל חיפה והיה יכול בשקט "ללכלך" ולהגיד כל העולה על רוחו. נוסבאום רק חיזק את העובדה שלא מעט שחקנים ומאמנים שעברו בהפועל חיפה זכו ליחס הוגן, שכר בזמן ובראש ובראשונה אנושיות מצד הבעלים. בכל הזדמנות דואגים לספר זאת (תשאלו את ניר קלינגר), שבעיני פרשנים רבים הוא עוף מוזר בכדורגל הישראלי ורק "הורס את הפועל חיפה".
אז מה המשותף בינו לבין רובי שפירא ז"ל? פשוט מאוד, שניהם באו מתוך אהבה לקבוצה. יואב הציל את הקבוצה מפירוק בשנת 2004 (תקופה בה רוב אוהדי הפועל רובי שפירא היו ילדים עם חלב על השפתיים), רובי שפירא העלה אותם מהליגה השנייה והתחיל לבנות שושלת. בינתיים הוא עזב לתקופה קצרה.
הכל כמעט וירד לטמיון אחרי שהקבוצה עמדה חד משמעית לרדת ליגה לאחר שנתיים בלבד, ושפירא הצנוע והנחבא אל הכלים חזר עוד באותה עונה כדי להציל ברגע האחרון את הפועל חיפה מירידה. עונה לאחר מכן הנחית את השמות הגדולים בכדורגל הישראלי, ראובן עטר וטל בנין, והפך גם ליקיר הפרשנים. רובי היה מוקף ביועצי אחיתופל, הוציא סכומי עתק על שחקנים בתיווכם של אותם יועצים, סכומים שלא היו קיימים או קרובים לכך עד לכניסתו לכדורגל הישראלי. ראובן עטר נחשב להעברה הכי יקרה בכדורגל הישראלי באותה עת, שלא לדבר על רן בן שמעון, טל בנין, עופר טלקר ועוד.
רובי שפירא עשה הכל מתוך לב אוהב שמונע מרגש עז, על מנת להגשים חלום אישי ומשפחתי כאחד. הכסף לא שיחק משחק אצלו. לעומתו, כץ הגיע מתוך מניעים של אוהד שאוהב את הקבוצה, בטח לא להפיק רווחים, אבל ההבדל היחיד ביניהם ויחי ההבדל הקטן, אצל יואב כץ ההיגיון והשפיות הספורטיבית חזקה יותר מכל רגש, אחרת מזמן גם הפועל חיפה הנוכחית הייתה יורדת ליגה או מגיעה לפירוק כבר לפני הרבה שנים. כל הפרשנים הציניקנים שחושבים שהם מבינים כדורגל צריכים ללכת לשאול את רחל שפירא, אלמנתו של רובי ז"ל, מה היה קורה אילו הוא היה מתנהל כמו יואב כץ. אני לא מוכן לדבר בשמה, אבל חושב שאני יודע מה היא הייתה אומרת.
אותם פרשנים שמעריצים בעלי בית שמוציאים מיליוני שקלים על שחקנים שלא שווים זאת. אותם בעלי בית שאין להם גב כלכלי תומך במידה ולא יהיו הכנסות וההוצאות יעלו כל שנה בגדול, ראו מקרה כבירי בהפועל ת"א, מביאים את הפרשנים למצב שבו מי שאשם במה שקרה זה בעל הבית. שוכחים מה הוא נתן, מה הוא עשה, חורצים את דינו ומפילים עליו את כל מצבה של הקבוצה.
אני מתגעגע לרובי ז"ל, אדם יקר, אנושי, עוף מוזר ומיוחד בנוף הכדורגל הישראלי תרתי משמע, אני מעריץ אותו ומוקיר אותו על העובדה שבזכותו במשך 46 שנות חיי זכיתי לראות אליפות אחת מיוחדת של הפועל חיפה. מצד שני הייתי מוותר על אותה אליפות ורק שרובי היה נשאר איתנו וממשיך להיות חלק מהקבוצה עד היום. תודה רבה לך יואב כץ שאתה פועל יותר בהיגיון ופחות ברגש לגבי החלטות מקצועיות למרות שגם אתה מוציא סכומים לא קטנים על שחקנים שבקבוצות יותר גדולות לא היו זוכים להם. אתה אנושי, אתה טועה הרבה, הפועל חיפה בבעלותך עדיין לא הגיעה לאף הישג משמעותי, אלא אם לוקחים בחשבון את גביע הטוטו כהישג משמעותי. אתה לא נכנע לכל אלה שלועגים לך בצורה מבזה במשך שנים.