לבעלי מוגבלויות בישראל אין הרבה סיבות לגאווה - 700 אלף מהם הם בגיל העבודה אך ב-2015 חלה ירידה בהעסקתם, וההכנסה במשקי הבית שלהם נמוכה ברבע מהיתר. ברקע הנתונים הלא-מעודדים הללו, היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות יצוין בכנסת מחרתיים (יום ג').
שיא בכר מתמודדת עם טרשת נפוצה ונעזרת בהליכון. היא אם לשתיים ועובדת במוקד "כל יכול" שמספק שירות טלפוני לחברות ובו מועסקים עשרות בעלי מוגבלויות. "אני עובדת ארבע פעמים בשבוע עד 14:00. להתעשר אי-אפשר אבל לצאת לעבוד זה כל כך חשוב", סיפרה. "כך אני מרגישה שאני לא נטל כלכלי על המדינה או על בעלי. אני מכניסה כסף, אני יוצאת, מדברת, אני מחזקת ומתחזקת. זה פשוט אפשרי". אך המקרה שלה לא מייצג את רוב בעלי המוגבלויות.
מנתוני נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עולה ששיעור העסקתם עומד על 51%, לעומת 79% בקרב האוכלוסייה הכללית שבה נרשמה עלייה בנתונים. ההכנסה למשקי הבית שבהם אדם עם מוגבלות בגיל העבודה נמוכה ב-25 אחוזים לעומת יתר משקי הבית, ו-56% מבין אנשים עם מוגבלות שמועסקים, מרוויחים פחות מ-6,000 שקל בחודש (לעומת 45% בקרב אנשים ללא מוגבלות). לפיכך אין זה מפתיע שאנשים עם מוגבלות מרגישים עניים יותר (26% לעומת 11%).
"החוק היום בישראל מעודד נכים לא לצאת לעבוד", אמר אורן הלמן, מייסד דף הפייסבוק "סיכוי שווה". לדבריו, "אם אדם עם מוגבלות ירוויח יותר מ-3,000 שקל בחודש הוא יאבד בהדרגה את הקצבה. לכן אם אדם כזה רוצה לצאת לעבוד, הוא עושה חישוב כמה יפסיד. רבים מהם עובדים ב'שחור' ולא מקבלים תנאים סוציאליים, או יוצאים לעבודה אבל מוסללים לתפקידים שבהם לא מרוויחים יותר מדי כדי לא להפסיד את הקצבה. חשוב להבין שזו קצבה שמסייעת לקניית תרופות, לטיפולים, מכשור רפואי, קלינאי תקשורת ופסיכולוגים".
ביוזמת תומכיו בפייסבוק עבר לאחרונה בכנסת החוק להעסקת אנשים בעלי מוגבלויות שייכנס לתוקף בחודש הבא. החוק קובע שכל גוף ממשלתי יחויב להעסיק חמישה אחוזים בעלי מוגבלויות בהדרגה על לשנת 2022.