מסניף מרכז התחילה התנועה הגדולה הזו, שכיום מגיעה לכל מקום בארץ ובעולם, ולכן הוא נושא על כתפיו את הזכות והמחוייבות לייצג את התנועה וערכיה בכבוד.
בגלל גודלו נרתם הסניף להמון משימות. כשצריך עזרה – החניכים מתייצבים, והעשייה מגוונת ורחבה. כדי לנהל סניף כ"כ גדול, יש ישיבות צוות שבועיות שבהם מדברים על האווירה החינוכית ועל ביצוע משימות כלל סניפיות.
לסניף ההטרוגני והמגוון יש קושי להתגבש עם סניפים אחרים בשל הריחוק הרב. "שעון בני עקיבא" של חברי הסניף פועל הפוך, ולכל טיול הם יוצאים כבר לפני בוקר. טיול יומי הוא לא פעם יותר נסיעה באוטובוס מאשר טיול בפועל.
אז מה עושים? מוצאים פתרונות בתוך העיר לחבר את החניכים, ואת תושבי אילת, למה שקורה בעם ובארץ. הניתוק הזה, אגב, עושה רק טוב, כי הוא מחייב להיות בסניף, בלי יכולת לברוח, ולתת את הלב לקהילה הכי דרומית בארץ. עוד יתרון של המרחק הוא סניף מגובש, חם, משפחתי ואוהב. חניכי אילת אוהבים לארח סניפים אחרים, ולהביא אנשים מבחוץ.
השוס: התנועה דאגה מספר פעמים להטסת של החניכים למסע בצפון.
השוס: לאחר תהליך ארוך שעברו חניכי הסניף, הוחלט לשלב כמה מהם בצוות ההדרכה.
טווח הגילאים בסניף שונה מסניפים אחרים, כאשר המדריכים עובדים גם עם תינוקות ועד לחניכים בגיל 16. בכל יום שלישי מגיעים מדריכים לבית החולים, מתחלקים בין המחלקות - ומעבירים פעולה בנושא אקטואלי שהכינו מראש, במועדון בית הספר.
בזמן הפעילות עוברים שני מדריכים בין ילדים המרותקים למיטה ואינן יכולים לקחת חלק בפעילות הכללית. המדריכים בסניף מתמודדים עם סיטואציות ייחודיות, אבל בזכות הפעילות הזו נוצרת היכרות בין מגזרים שונים החיים בישראל - ילדים מכל קצוות האוכלוסייה, היושבים יחדיו לפעילות, ומתחברים.
השוס: בכל סיום פעולה המדריכים והחניכים מקפלים יחד מטוסי נייר ומעיפים אותם מהמרפסת לקומה למטה.
השוס: המדריכים משמשים אוזן קשבת להתייעצויות ולדיבור יומיומי, מטיילים יחד - גם מעבר למפעלי "בני עקיבא" הרגילים, ואפילו הקליטו שירים משותפים יחדיו.
כשמשפחה עוברת למגורי קבע – הצוות מקשר את החניך לסניף במקום מגוריו, וממשיך לשמור עימו על קשר. הפעולות והשיחות עם חניכים עוסקות במתן כלים לחיים בארץ, בפיתוח שאיפות גבוהות, ביצירת מנהיגות, בחיבור למסורת האתיופית ועוד. ניתן דגש על קשר אישי וביקור בבתים. המדריכים מעידים כי הם לומדים ומקבלים מהחניכים לא פחות ממה שהם נותנים להם.
השוס: כל פנייה להורים מתורגמת לאמהרית, על מנת לחבר גם את ההורים לתהליכים המתקיימים בסניף.
כיום, 40% מחניכי הסניף הם חניכים שמשפחותיהם עלו לארץ מברית המועצות. הסניף מתייחד במתן דגש על היכרות מחודשת של העולים - עם הדת והמסורת היהודית. הסניף מסייע לחניכים בשילוב בחברה הישראלית, בגישור על פערי תרבות ובהקניית כלים. כיום הוא מכיל מגוון רחב של נוער משכבות שונות באוכלוסייה.
מעבר לראשי התיבות, "בניה" גם מסמל בנייה עתידית לשם שמיים. אחרי תקופת פעילות ממושכת – מונה השבט עשרה חניכים בכיתות ד'-ו', ולו חמישה מדריכים.
מדי יום שלישי - כמו בכל סניף - מגיעות המדריכות למעון, ומעבירות מיפקד ופעולה. המדריכות קיבלו הכשרה מיוחדת על מנת להתאים את הפעילות לצרכי הילדים.
המטרה היא לתת לילדים תחושת שייכות. פעם בחודש וחצי מתקיימת שבת המשותפת למדריכים, לחניכי הסניף ולכלל ילדי המעון. חניכי הסניף משולבים במסעת שבטי "יובל".
השוס: חודש הארגון מורגש גם בסניף הזה, והצוות מתכנן שבת ארגון מושקעת, וכמובן הופעות מיוחדות של ילדי הסניף, דגלנות, מפקד חגיגי ואפילו הרקדה.