פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
התאונה התרחשה באוקטובר 2005. התובע ישב מאחורי המשיט של אחד האופנועים, וכתוצאה מההתנגשות הועף למים ונחבל בכתפו. הוא הגיש תביעה נגד משיט האופנוע השני וחברת "שירביט" שביטחה את הכלי בצד ג'. באמצעות עורכי הדין עדיאל גוהר ועשהאל בר-נס הוא טען שהנתבע נהג במהירות מופרזת ובחוסר אחריות.
הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד טועמה עודה, הכחיש את התאונה וטען שבאותו יום בכלל שהה בעבודתו. לדבריו, מדובר בתאונה מבוימת שכל מטרתה סחיטת פיצויים ממנו או מחברת הביטוח שלו.
שירביט, שיוצגה על ידי עו"ד פז מוזר, טענה להיעדר כיסוי ביטוחי מאחר שאופנוע הים נמכר במהלך תקופת הביטוח והצדדים לעסקה לא יידעו אותה על העברת הבעלות. היא הוסיפה שרכיבה על אופנוע ים היא ספורט אתגרי והתובע הכניס את עצמו מרצון למצב של סיכון.
בתגובה טען התובע שיש להחיל על המקרה את חוק חוזה ביטוח ופקודת רכב מנועי ולקבוע כי הפוליסה לא פקעה מאחר ששירביט לא הוכיחה שהייתה נמנעת מלבטח את הנתבע אילו ידעה על העברת הבעלות.
השופט ג'מיל נאסר קיבל את גרסת התובע לעניין עצם התרחשות התאונה. לדבריו, גרסת הנתבע שלפיה באותו יום שהה בעבודתו לא הוכחה וגם אינה מתיישבת עם מסמכים שהגיש מטעמו לשירביט ועם פיצויים ששילם לבעל האופנוע השני. נקבע שהוא היה צריך לצפות שאי שמירת מרחק סביר בינו לבין האופנוע האחר עלולה לגרום להתנגשות.
בשאלת הכיסוי הביטוחי קיבל השופט את טענות התובע וקבע שחוק חוזה ביטוח אינו חל על פוליסות ביטוח ימי רק כשמדובר בנזקי רכוש. ככל שמדובר בנזקי גוף, אין הצדקה שלא להחיל את הוראות החוק.
באופן תקדימי קיבל השופט קיבל גם את טענת התובע שלפיה יש להחיל את הוראות פקודת רכב מנועי בדרך של היקש על נסיבות המקרה. לדברי השופט, אף שאופנוע ים אינו רכב מנועי והפקודה לא חלה לגביו, יש להחיל את הרציונל שבבסיס ההסדר שבפקודה ולקבוע שהפוליסה לא פקעה עם העברת הבעלות, מאחר ששירביט לא הוכיחה שמבטח סביר היה נמנע מלבטח את הנתבע.
בסיכומו של דבר חייב השופט את שירביט לפצות את התובע ב-149,800 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד של 20%.