אני בוחר בטוטו טרנר. מבפנים הוא מזכיר את האייברוקס של ריינג'רס, מבחוץ הוא דומה לבורוסיה פארק, אצטדיונה של מנשנגלדבאך. הוא לא גדול כמו סמי עופר או טדי, ויש בו "רק" 16,126 מקומות, אבל לפי לא מעט שחקנים, נחשב הכי ביתי. הקהל יושב על הקווים, הדשא במצב טוב, האקוסטיקה נהדרת – והכל מתוכנן בקפידה. חסרים מקומות חניה, אבל מערך השאטלים נותן פתרון הולם.
מעל מיליון וחצי צופים ביקרו באצטדיון סמי עופר וראו שמעבר ליופיו החיצוני, עם ציפוי הזהב המעטר אותו והפסל המרשים בכניסה, הוא מושקע ומשופע במערכות מתקדמות. אקוסטיקה, קרבה לדשא, מעליות, מושבים נוחים, תאי צפייה מהודרים וחדרי הלבשה מהסרטים. אם מוריניו הגדול פירגן והרגיש פה בבית, מי אני שאשבור לו את המילה? האצטדיון היפה בארץ!